ENGLISH
תיירות במרחב הכפרי
סיכום יום העיון שהתקיים בסמינר אפעל ביום ה', 16.11.06 בשת"פ של יד-טבנקין והאיחוד החקלאי

כ- 150 איש העוסקים בתיירות כפרית - מפעילי לינות ואטרקציות כפריות, ראשי עמותות תיירות וארגונים אזוריים, ראשי מועצות, יזמים ונציגי משרדי הממשלה, התכנסו כדי לדון בהתפתחות התיירות הכפרית בישראל, בעתידה, באפשרויות לקבל סיוע, אך בעיקר - בחסמים ובמכשולים העומדים בדרכו של היזם וכיצד ניתן (או לפעמים לא ניתן)להתגבר עליהם.

הכנס נפתח בדברי ברכה של יצחק גרשון, מנהל יד-טבנקין ודודו קוכמן, מזכ"ל האיחוד החקלאי, אשר הנחה את הדיונים. שלומי שקד, העומד בראש עמותת התיירות יואב-יהודה, הציג את הקשיים הרבים אשר מעמידה הביורוקרטיה (ובעיקר ממ"י) בפני היזם, המנסה לקבל את ההיתרים הדרושים לאתר התיירות שהוא מפתח, שרק ראש מועצה תקיף ולוחמני יכול לעזור לו להשיג. דרוש ליווי של היזם בתהליך התכנון והרישוי וטיפול ממלכתי בנושא ממ"י. נדרש גם איגום משאבים ותקציבים בין-משרדי - לשיווק, לתוכניות הדרכה. צמצום מספר העמותות למנהלות אזוריות (4-6) להתייעלות, חיסכון ולקידום תשתיות אזורי. ארז קוריאל, היזם שהקים את חוות התבלינים והמסעדה "תבלין" ביער אשתאול, הציג את סיפור המיזם המיחד הזה ותוכניותיו. רו"ח בועז מקלר תיאר את התנאים להקמת יחידות קיט כפרי, עפ"י החלטות מועצת מקרקעי ישראל, באזור המגורים (או בצמידות לו). בית המשפט קבע (במשפט עפרוני) שההחלטה הנ"ל איננה ברורה ויש לתקנה על מנת לאפשר לחקלאים ליצור מקורות פרנסה נוספים. רו"ח מקלר נתן הסברים בנוגע לדמי שימוש והיטל השבחה באזורים השונים, הנוגעים לפיתוח יחידות קיט.

את ההרצאה המרכזית על מקומו של המרחב הכפרי בפיתוח התיירות נשא נחום איצקוביץ, מנכ"ל משרד התיירות. איצקוביץ סקר את תולדות הענף ואת השיפורים שחלים באיכות המוצר. יישוב כפרי יכול להיות מוכר כ"כפר תיירות" בהתאם למספר יחידות האירוח שלו ולמידת תשומת הלב לתכנון הסביבתי, לתשתיות התיירותיות. ב- 2007 יבוצעו תכנון ופיתוח כפרי תיירות בצפון (גליל וגולן - כולל בעין אל אסד וריחניה)), בדרום (נבטים) ובמרכז (יואב-יהודה, לכיש). חממת התיירות (שילוב נציגי מט"י, עמותת התיירות, משרד התיירות ומשרד החקלאות) מלוות מאות יזמים מדי שנה. יש העדפה להקמת מלוניות באזור הצפון (קו העימות) ובמגזר המיעוטים. ליווי מגזרי המיעוטים (בדואים, צ'רקסים, דרוזים) משלב התכנון עד לשלב ביצוע פיתוח התשתיות, בצפון ובדרום. כדי להוריד חסמים התקועים בדרכם של מיזמים, המשלבים תיירות עם חקלאות, קיים עתה תהליך הקצאת שטח לתיירות ופטור ממכרז, באמצעות הועדה המשותפת למשרד התיירות וממ"י. עדיין אין טיפול משולב מספק של המשרדים (חקלאות, תיירות וממ"י) ואטרקציות משולבות בחקלאות "נופלות בין הכסאות". המשרד עובד על קידום הנושאים האלה ועל הסרת אבני הנגף מדרכם של היזמים. המוצר של התיירות הכפרית שלנו עדיין לא מספיק טוב כדי לשווק אותו לתיירות נכנסת ועלינו לעבוד על זה.

אבנר ורד הציג את פעילותה של הרשות לעסקים קטנים בליווי, הדרכה וסיוע, באמצעות 23 יחידות מט"י הפזורות ברחבי הארץ. יש חונכות וליווי מקצועי ייחודי ליזם בתחום התיירות, כמו גם הפנייה לקרנות למימון, המסייעות לעסקים קטנים. על היזם להציג בפני הבנק או הקרן נתונים כספיים אמינים ומסודרים כדי לזכות בתמיכה הרצוייה. את הפאנל שסגר את יום העיון פתח ג'וחא (יוסף אבי-יאיר אנגל), איש פיתוח הנגב והגליל במשרד המשנה לראה"מ, מ"אבות" התיירות הכפרית (בימים שעוזי ברעם היה שר התיירות), אשר אמר שהגענו לשלב שבו נדרשים מוצרים נלווים חדשים. הלקוחות המגיעים לנפוש בכפרינו מחפשים ריגושים חדשים שטרם הכירו ויש לספק את מאוויהם. חשוב מאוד פיתוח מוצרים תיירותיים בכפרים הערבים, הדרוזים, הנוצרים, הבדואים. אילנה הורנשטיין, מנהלת תחום התיירות במשרד החקלאות והכפר, רואה בקידום התיירות יעד חשוב של המשרד, לפיתוח מקור הכנסה נוסף של החקלאי. הנושא מקבל תאוצה בעולם ונוצר המושג "אגרוטוריזם". ב- 2006 חל שינוי בחשיבה ונפתח חלון הזדמנויות - השר שמחון קבע ש 30% מההשקעות בפיתוח הכפר יופנו לפל"ח - פעילות לא חקלאית. יש תכנון אזורי לשימושים בקרקע, פיתוח מיזמים, קידום מכירות (אירועים, פסטיבלים), פיתוח קורסים, השתתפות בתוכניות אזוריות ושת"פ עם משרד התיירות. המטרה - העלאת רמת החיים ואיכות החיים בישובים.

חנה קורן, מנהלת האגף לתיירות כפרית משרד התיירות, דיברה על הצורך ב"חבילות תוכן" וחווייה בכפר, אשר חסרות למתארחים ביישובינו. אנשים משקיעים כסף רב ביחידת האירוח, מכניסים שני מתקני ג'קוזי ומכשיר טלביזיה עם מסך פלזמה - אך אינם יודעים להציע לאורחיהם מסלולי טיול בסביבה, אטרקציות, סיפורו של היישוב שלהם. חשוב לחבר חבילות תוכן. חשוב לקחת אחריות אישית וחברתית לטיפוח היישוב כולו. המקום כולו חייב להיראות טוב, הוא עומד כל הזמן במבחן. יש לעבוד על קידום מנהיגות תיירותית מקומית. הלקוחות מתלוננים על מדיניות מחירים לא ברורה, על מדיניות ביטולים - צריך להתיישר עם מה שקורה בעולם בתחום זה. נושא פיתוח התשתיות ואיגום המשאבים בין המשרדים השונים והמועצות - נמצא בהתקדמות. לגבי שיווק המוצר לתיירות נכנסת - הקושי הוא לא במוצר לא טוב דיו, כדברי המנכ"ל, אלא במוצר לא מספיק זול. יש למצוא דרך לשווק אותו לתיירים. יש חשיבות לתיירות האתנית, בכפרי המיעוטים. בחממת התיירות לאחרונה מגיעים מיזמים דרוזים. פעילות המיתוג מסייעת. עדיין יש יזמים ערביים הנרתעים מלהיכנס לתחום, כיוון שיש בעייה עם הלקוחות היהודים, המהססים להגיע לחדרי אירוח יפים (בכאוכב, סכנין ועוד) קיימים. נשאלה שאלה על תחנות מידע (המסומנות בעולם ב i ) - בארצות חו"ל האזור מקים אותן וגובה משהו מכל אתר. התחנה מספקת מידע ומשמשת כמרכז הזמנות. האם אצלנו כל יזם יסכים לשלם? רק התיירות הכפרית מקבלת אצלנו טיפול ברמת המפעיל הבודד - זה לא קורה במלונאות או בענפים אחרים. בעקבות המלחמה יש איגוד בהקמה של מפעילי צימרים. קיים פורום תיירות כפרית בארגון המועצות האזוריות, פורום אירוח בקיבוצים - יש פיזור של גופים. יש מוצר טוב הזקוק למטריה קצת יותר רחבה. אגף התיירות הכפרית רואה במשימת פיתוח מקומות תעסוקה בכפר תפקיד חשוב, מה שהתקבל בתמיהה במשרד התיירות (שמטרתו היא להביא דולרים מתיירות נכנסת)… שלומי שקד (עמותת יואב-יהודה) מדגיש בסיכומו שהביקורת לגבי הגורמים "למעלה" היא שהמערכת לא מספיק מתואמת. חממות התיירות לא עובדות יחד עם הרשות לעסקים קטנים. אין חשיבה בין-משרדית משותפת. ההשקעה ברובה היא בתיירות הנכנסת. תפקיד עמותת התיירות הוא עבודה כחממת תיירות - ייעוץ ארגוני, הקמת מועדונים ("מועדון היין", "מועדון האומנים") - גופים מקצועיים בעטיפת העמותה. להקמת תחנות מידע - שם המשחק הוא שת"פ (העמותה + קק"ל וגופים אחרים). העמותה פותחת דלתות, יחד עם רכז הועדה החקלאית במועצה, שהוא חלק מהעמותה, לכל אנשי התיירות.

נפרדנו בתקווה ליותר שיתוף פעולה וחשיבה בין-משרדית בין הגופים השונים: משרדי הממשלה הקשורים (מש' התיירות, מש' החקלאות, מש' התמ"ס - מט"י, המשנה לראה"מ), הסוכה"י, קק"ל, המועצות האזוריות, עמותות התיירות ובעיקר - מנהל מקרקעי ישראל - כדי להסיר מכשולים ולקדם במשותף את היוזמות התיירותיות במושבים, בקיבוצים, בכפרי המיעוטים - בכל המערכת הכפרית הישראלית. לו יהי.

רשמה: אילנה לפידות.