ENGLISH
דגשים חדשים בתוכנית העבודה של התנועה

במפגש החוג הרעיוני של אפעל  ויד-טבנקין עם מזכירי התנועה הקיבוצית, גברי בר גיל וזאב (וולוולה) שור שהתקיים ב-28.3.2005.


וולוולה שור

וולוולה, שהיה הדובר הראשון, פתח ואמר שהוא עדיין לומד את המערכת ורק לאחר בדיקה יתייחס למבנה הארגוני של התנועה ואגפיה. נושא מרכזי הוא הזרמים בתנועה, לא תיתכן עבודה תנועתית כשחלק מחבריה חשים עצמם בנים חורגים. נמשיך להיות תנועה פלורליסטית - אך עם קווים אדומים. הערבות ההדדית לא תהיה רק סיסמה. לא יעלה על הדעת שנשאיר חולים וזקנים לנפשם בתהליך השינוי או שניצור פערים במערכות החינוך שלנו, כשהורים אינם יכולים לאפשר לילדיהם חינוך משלים. לא ניתן ל"רכבת השינויים הדוהרת" להוביל להתרסקות. התהליך חייב להיות מלווה בהתלבטות, בדיקה, פיתוח דיאלוג עם החברים. כל קיבוץ הוא ריבון לעצמו ויקבע את דרכו, אך תפקיד התנועה להיות חלק מהלבטים: האם נאפשר פערים גדולים בשכר? האם נמשיך להעסיק גדודי יועצים חיצוניים המתעשרים מליווי התהליכים בקיבוצים - או שנגייס כוחות משלנו.

 

75% מיישובי התנועה חיים בפריפריה. הדור הצעיר עוזב, קשה למצוא עבודה באזור, התשתיות הפיזיות קורסות - ובעיות דומות יש גם למושבים ולישובים השכנים. נפעל להקמת גוף "הפריפריה בישראל" - חוצה מפלגות ותנועות, שייתן יתרון וכוח לפעולה. צריך לבדוק היכן טעינו בנושא הקרקעות ולמצוא דרך לתיקון.  נטפל במכללות האקדמיות האזוריות - מתל-חי ועד אילת. גוף הפריפריה ייאבק על קיום המכללות כדי שסטודנטים יתגוררו ביישובים, ישלמו רק 3,000 ש"ח שכר לימוד, יהיו כ- 6,000 סטודנטים בכל מכללה, שתספק מקומות עבודה לתושבי האזור (כ- 1,200 משרות). צריך להשיג לכך תקציבים וזהו נושא של סדרי עדיפויות. אם הפריפריה חשובה - יימצא הכסף. יקומו 7 מרכזי יישום תעסוקה בפריפריה. נכנס לנושאי הנחת קווי ביוב ושיפור התשתיות, הבאת תרבות לפריפריה - כל אלה בעזרת המשרד לפיתוח הנגב והגליל.


גברי ברגיל

גברי בר גיל גם הוא פתח בזה שתוכנית העבודה עדיין בהכנה ובינתיים נעסוק באתגרים ומחשבות, הצגת מטרות: לאן רוצים להגיע. להבטיח שהקיבוצים יתקיימו כקיבוצים מצליחים - כלכלית, חברתית ודמוגרפית, תוך שמירת הליבה של ערכים קיבוציים. כשמקדשים את הויכוח על השיתופי מול המתחדש, שוכחים שהויכוח בא לשרת מטרה - קיבוצים מצליחים. קודם כל הצלחה, גם אם זה במחיר השיתופיות, בהעדפה שיישארו כמה שיותר קיבוצים שיתופיים, שיחדשו עצמם - כלכלית ודמוגרפית.

 

בסה"כ קרו גם כמה דברים טובים: הקיבוצים לקחו את עצמם בידיים וקיימו מאבק מהישרדות לצמיחה. יש שיפור משמעותי בתוצאות. לא רק התעשייה הקיבוצית בצמיחה. יש שינוי בתרבות הניהול - הפרדת המשק מהקהילה, פחות ניהול "משפחתי" ויותר ניהול מקצועי. יש גם שינוי דמוגרפי חיובי. מ- 2003 יש, בפעם הראשונה, מגמה חיובית. אנו במסלול נכון ועתה יש לבדוק מה יהיו הדגשים לתקופה הקרובה. בתחום הכלכלי עלינו למנף את ההצלחות. יש לנו מנופים כלכליים שאינם מנוצלים נכון. היום מרוכז הכוח בארגונים ובאזורים - כוח שיכול לתת דחיפה כלכלית לקיבוצים. לשינויים יש מחיר בחלק הערכי של החיים, יש התרופפות בצד החברתי. כדי לחזק את הקהילה שהתרופפה עלינו להבטיח שני דברים: א. צמיחה דמוגרפית. ב. ביטחון סוציאלי. חייב להיות דגש על הערבות ההדדית.

 

התחום האחרון הוא הציבורי: איננו יכולים להיות תנועה הדואגת רק לעצמה. אין הרבה מגזרים התורמים לחברה הישראלית כמו שתורמת התנועה הקיבוצית ביחס לגודלה, אבל צריך להגביר זאת. טעם החיים הוא מעבר לחיינו הפנימיים. היכולת להוציא מהמדינה הבנות והסכמות לשיפור החיים בקיבוץ תלוייה גם בשכנוע שיש הצדקה לקיום הרעיון הקיבוצי מעבר להישרדות התנועה הקיבוצית - באמצעות כל מפעלינו המגוונים: תנועות הנוער, אימוץ חיילים, סמינרים, מוסדות תרבות, שנת שירות, בית ראשון במולדת ועוד.

 

קיים ויכוח אם התנועה סיימה את תפקידה והארגונים האזוריים באים להחליף אותה. התנועה לא בסוף הדרך - היא תתחזק, לאו דווקא בגודל - יותר בהשפעה על הסביבה. המועצות האזוריות לא יכולות למלא את כל תפקידי התנועה ועתידן אינו ברור. נעמוד עוד בפני דרישות לאיחוד רשויות. לא ודאי שיוכלו להבטיח שירות טוב לקיבוצים. הארגונים הכלכליים מסתכלים בסוף פנימה. יש להיזהר מתהליכים הגורמים לקיבוצים חזקים לבלוע קיבוצים חלשים. זה עלול לקרות בארגונים האזוריים ולתנועה יש תפקיד חשוב במניעת תהליך כזה. עלינו להשלים את איחוד התנועות ולהשתחרר מכל החישובים. לתנועה יש תפקידים גדולי בליווי הקיבוצים, בהשרשת הערכים ובדאגה לאינטרסים של הקיבוצים. הצרכים קשורים לכלל התנועה הקיבוצית ולא לאזורים. חייב להיות ייצוג הולם של הקיבוצים בכל הרמות, מש שמחזק את תפקיד התנועה.


עזרא רבין, ראשון המשתתפים בדיון, העיר שהדברים המתרחשים בחוץ משפיעים על מה שקורה בקיבוץ, ברמות השכר ועוד. השאלה היא אם נהיה תנועה של יישובים שבתוכם גם קיבוצים 0 או תנועה של קיבוצים? תפקיד התנועה להתמודד עם העיוותים שנוצרים תוך כדי השינוי, כאלה שביניהם לבין תפיסתנו - מרחק רב. לא להישאר אדישים לנושא הסולידריות בין הקיבוצים, להתמודד על גישור הפער בין להבות הבשן לשמיר.

 

אבי לפידות  הדגיש שתי נקודות חשובת, לטעמו: א. רק לכמחצית מקיבוצי התנועה יש חוזה חכירה לדורות, השאר חיים על חוזה זמני. זהו נזק בל יתואר. תפקיד התנועה לגרום לכך שלכל יישוביה יהיה חוזה לדורות. ב. במסגרת הסדרי 85 גרמה התנועה את הנזק הגדול ביותר בהתפרקה מהכלים הכלכליים שלה. סגירת הקרנות הפכה אותה לחסרת משמעות לגבי הקיבוצים. חייבים ליצור כלים כלכליים מרכזיים חדשים, המתאימים לזמן הזה. מה שהמרגיז כבר שנים רבות הוא מערכת ההתנהגות וחוסר הסולידריות שבין קיבוץ לקיבוץ. לתנועה דרושים כלים לטיפול בנגע זה.

 

אהרן ידלין מאחל הצלחה למזכירים במשימות הקשות בשלושה קודקודים: ערכיות - רווחיות - משימתיות. מצפה לשיפור האווירה בנושא הערכי. בשנים האחרונות היה שדר שהקיבוץ השיתופי הוא אנאכרוניסטי וסופו למות. לאן יתפתח הקיבוץ המתחדש - תלוי ברצון האנשים. המשימה היום היא להציל את הקיבוץ השיתופי, בצד דאגה לכך שהמתחדש יישאר קיבוץ, מה שמחייב מאמץ אידיאולוגי אדיר. גם בעולם הדמוקרטי המערבי חודרות אידיאות אנושיות לעסקים. הכלים הכלכליים נגמרו כי הם פשטו רגל, כשהקיבוצים נותרו חדלי פירעון. צרים לבנות כלים חדשים מנוהלים באחריות, שיכולים לעזור לקיבוצים - אך בלי ערבות אוטומטית. לאגם משאבים כמו קמ"ע, נכסי התנועה, גביית מס פרוגרסיבי, רווחי נדל"ן במרכז הארץ - לאחד את כל הנכסים כדי לבנות כוח - ולהשאיר קצת כסף ל"יחד".

 

שמשון בובר טוען שה"פריפריה" הכי גדולה היא התרחקותה קיבוצים מהתנועה ולהפך. האדישות להצבעה  מצביעה על קריסת התנועה. גם באזור נדל"ני כמו חוף כרמל יש קיבוצים במצוקה גדולה ובעיות שיכון מעיקות, שעל התנועה לסייע בפתרונן.

 

אריה  פלגי הזהיר שללא ערבות הדדית לא יהיו קיבוצים ולא תהיה תנועה ללא ערבות הדדית בין קיבוצים. עם הפערים המתהווים לא ניתן לקיים תנועה. צריך להיות שינוי בשיטת המיסוי. לא נוכל לפנות לעזרת המדינה לפני שנעה משהו למען עצמנו. אם נצליח להבטיח שיכון ופנסיה – זה יבטיח את השאר. גם בפלורליזם, כשיש דעות שונות – חובה להגיע להכרעה משותפת.

 

איתן סט מבקש לקבל תוכנית דגשים, דומה לזו שמציג וולוולה, כולל המרכיבים הדרושים לעשייה פנימה והחוצה. לא לדרוך במקום ולהתקדם לאיחוד התנועה, אך בהמלצה להתרחק מהנושא המפלגתי. אנו נגררים במערכת מפלגתית שקשה להיות שלם אתה ויש להפריד את הקטע הפוליטי מהמערכת תנועתית.

 

יוסקה לניר גורס שאם המטרה לא תהיה קיום קיבוץ רב-דורי לא יהיה פתרון דמוגרפי. יש לעבור לעולם עבודה שבו ההון האנושי מוביל התפתחות ושינויים. הצבר ההון האנושי הוא הדבר החשוב ביותר ותפקיד המזכירים הוא להתחיל לחשוב אחרת.

 

יונה פריטל הביעה דאגה נוכח תמונת המצב האופטימית שמצייר גברי. הפרמטרים  של ההתאוששות דורשים בדיקה. היא רואה תנועה אחרת, הנמצאת בהתפוררות.  המשימה הקשה היא לטל א. ברצון של הקיבוצים וחבריהם להיות קיבוץ. ב. ביכולת לעשות זאת. נראה שדרוש טיפול יותר ברצון מאשר ביכולת ולארגן כלים ברמה מערכתית וברמה לאומית. התנועה שידרה, לאחרונה, שלא כדאי לרצות להיות חברי קיבוץ. כדאי להיות משהו אחר, מוצלח יותר, מתאים לזמן, לא אנאכרוניסטי. המסר והעשייה צריכים לעמוד בהלימה. צריכה להיות תחושה שמנהיגות התנועה מאמינה באלטרנטיבה הזו של חברה צודקת יותר ומחבקת את כל הקיבוצים. החברה הישראלית מחפשת גורם משמעותי שיאמר את הדברים האלה.

 

אמרי רון  רואה במסר של פריפריה מול מרכז מסר מרענן שיש להרחיבו.  אם לא יתגבש מודל מוצלח – לא נוכל לעצור את הסחף לכיוון יישוב קהילתי. עלינו להקים צוותים לגיבוש מודל קואופרטיבי השומר על אחריות הקיבוץ  לסיעוד, לבריאות, לשיכון. הזרם השיתופי ממתין בציפיה דרוכה לראות מה יקרה..

 

והמזכירים מגיבים ומסכמים:

 

וולוולה  מבטיח שמיזוג התנועות יתבצע בקרוב ובעוד כחודשיים תוגש הצעת החלטה למיזוג מלא, שייקבעו בה דברים ברורים בשקיפות מלאה. בעיית החכירה לדורות שהזכיר אבי נמצאת עלהשולחן כרגע בטיפול בקיבוצי עוטף עזה. 13,000 הדונמים שמדובר בהם – חציים בחכירה לדורות וחציים בחכירה זמנית, עם חידוש אוטומטי כל 3 שנים. על הקרקעות בחכירה לדורות – אין ויכוח, יש הסכמה בין כל הגורמים לפיצויים הולמים. על הקרקע הזמנית ניטש ויכוח, כי בעיני הממשל איננה רכוש הקיבוץ, אעפ"י שהקיבוצים מעבדים קרקע זו ליד הגבול 60 שנה.

 

קיבוץ איננו רק דאגה לשיכון ולפנסיה, אין לו קיום ללא ערכים. כשאומרים פלורליזם – הכוונה לתנועה אחת עם הרבה דעות ותפקידים גם לאנשי הזרם השיתופי. ערבות בין הקיבוצים היא הכרח.  כשבנק מתנכל לקיבוץ בגלל חוב של  60 אש"ח – אם נאיים עליו שהקיבוצים החזקים יעזבו אותו בגלל התעללות בקיבוץ חלש – הבנק ייזהר. כאן כוחה וחובתה של התנועה לפעול אם ברצונה להיות רלוונטית. נכין תוכנית פעולה שתחזיר לתנועה את הרלוונטיות שלה לקיבוציה.

 

גברי מבטיח לנו שכפי שהיו טעויות בקדנציה הקודמת – יהיו גם בקדנציה הבאה... מקווה שלא תתגשם נבואתו השחורה של עזרא שנישאר עם מחצית הקיבוצים. גם אם קיבוץ יחליט להיות משהו אחר – נדאג לחברים ונבטיח שיישאר יישוב פורח. נעזור לכל מי שישמור על סיווג הקיבוץ וגם על התוכן. אנו מניחים שהרוב יישארו קיבוצים ונסייע להם להתחזק. עפ"י הסדר הקיבוצים אסור לתנועה לבנות מנופים כלכליים מחדש. יש בכך גם יתרון. אין לתנועה אינטרס להחזיק גוף גלגלי משלה ולא בטוח שהיא בנויה לנהל ארגונים כאלה. התנועה יכולה לתווך בעימות בין הקיבוץ לחבר ולדאוג לטובת החבר. לתנועה יש תפקיד חשוב בתיווך בין הארגון הכלכלי והחברים. חשוב להיעזר במנופים קיימים   ולכוונם  לסיוע הנחוץ.

 

להיפרד מהזרוע הפוליטית – זו טעות. לצורך שמירת האינטרסים שלנו אנו זקוקים לגופים הפוליטיים. חשוב שהמפלגות הקשורות אלינו יראו בנו גורם חשוב ומרכזי.  גאוות היחידה מגיעה ממקומות מצליחים וצריך להעצים אותה. השיפור הכלכלי הוא מדיד ואנו בהחלט רואים, בניגוד לחששותיה של יונה,  מגמה של שיפור כלכלי ודמוגרפי.

 

 נהנתה מהנימה האופטימית ורשמה:

  אילנה לפידות