|
עזרא רבין, ראשון המשתתפים בדיון, העיר שהדברים המתרחשים בחוץ משפיעים על מה שקורה בקיבוץ, ברמות השכר ועוד. השאלה היא אם נהיה תנועה של יישובים שבתוכם גם קיבוצים 0 או תנועה של קיבוצים? תפקיד התנועה להתמודד עם העיוותים שנוצרים תוך כדי השינוי, כאלה שביניהם לבין תפיסתנו - מרחק רב. לא להישאר אדישים לנושא הסולידריות בין הקיבוצים, להתמודד על גישור הפער בין להבות הבשן לשמיר. אבי לפידות הדגיש שתי נקודות חשובת, לטעמו: א. רק לכמחצית מקיבוצי התנועה יש חוזה חכירה לדורות, השאר חיים על חוזה זמני. זהו נזק בל יתואר. תפקיד התנועה לגרום לכך שלכל יישוביה יהיה חוזה לדורות. ב. במסגרת הסדרי 85 גרמה התנועה את הנזק הגדול ביותר בהתפרקה מהכלים הכלכליים שלה. סגירת הקרנות הפכה אותה לחסרת משמעות לגבי הקיבוצים. חייבים ליצור כלים כלכליים מרכזיים חדשים, המתאימים לזמן הזה. מה שהמרגיז כבר שנים רבות הוא מערכת ההתנהגות וחוסר הסולידריות שבין קיבוץ לקיבוץ. לתנועה דרושים כלים לטיפול בנגע זה. אהרן ידלין מאחל הצלחה למזכירים במשימות הקשות בשלושה קודקודים: ערכיות - רווחיות - משימתיות. מצפה לשיפור האווירה בנושא הערכי. בשנים האחרונות היה שדר שהקיבוץ השיתופי הוא אנאכרוניסטי וסופו למות. לאן יתפתח הקיבוץ המתחדש - תלוי ברצון האנשים. המשימה היום היא להציל את הקיבוץ השיתופי, בצד דאגה לכך שהמתחדש יישאר קיבוץ, מה שמחייב מאמץ אידיאולוגי אדיר. גם בעולם הדמוקרטי המערבי חודרות אידיאות אנושיות לעסקים. הכלים הכלכליים נגמרו כי הם פשטו רגל, כשהקיבוצים נותרו חדלי פירעון. צרים לבנות כלים חדשים מנוהלים באחריות, שיכולים לעזור לקיבוצים - אך בלי ערבות אוטומטית. לאגם משאבים כמו קמ"ע, נכסי התנועה, גביית מס פרוגרסיבי, רווחי נדל"ן במרכז הארץ - לאחד את כל הנכסים כדי לבנות כוח - ולהשאיר קצת כסף ל"יחד". שמשון בובר טוען שה"פריפריה" הכי גדולה היא התרחקותה קיבוצים מהתנועה ולהפך. האדישות להצבעה מצביעה על קריסת התנועה. גם באזור נדל"ני כמו חוף כרמל יש קיבוצים במצוקה גדולה ובעיות שיכון מעיקות, שעל התנועה לסייע בפתרונן. אריה פלגי הזהיר שללא ערבות הדדית לא יהיו קיבוצים ולא תהיה תנועה ללא ערבות הדדית בין קיבוצים. עם הפערים המתהווים לא ניתן לקיים תנועה. צריך להיות שינוי בשיטת המיסוי. לא נוכל לפנות לעזרת המדינה לפני שנעה משהו למען עצמנו. אם נצליח להבטיח שיכון ופנסיה – זה יבטיח את השאר. גם בפלורליזם, כשיש דעות שונות – חובה להגיע להכרעה משותפת. איתן סט מבקש לקבל תוכנית דגשים, דומה לזו שמציג וולוולה, כולל המרכיבים הדרושים לעשייה פנימה והחוצה. לא לדרוך במקום ולהתקדם לאיחוד התנועה, אך בהמלצה להתרחק מהנושא המפלגתי. אנו נגררים במערכת מפלגתית שקשה להיות שלם אתה ויש להפריד את הקטע הפוליטי מהמערכת תנועתית. יוסקה לניר גורס שאם המטרה לא תהיה קיום קיבוץ רב-דורי לא יהיה פתרון דמוגרפי. יש לעבור לעולם עבודה שבו ההון האנושי מוביל התפתחות ושינויים. הצבר ההון האנושי הוא הדבר החשוב ביותר ותפקיד המזכירים הוא להתחיל לחשוב אחרת. יונה פריטל הביעה דאגה נוכח תמונת המצב האופטימית שמצייר גברי. הפרמטרים של ההתאוששות דורשים בדיקה. היא רואה תנועה אחרת, הנמצאת בהתפוררות. המשימה הקשה היא לטל א. ברצון של הקיבוצים וחבריהם להיות קיבוץ. ב. ביכולת לעשות זאת. נראה שדרוש טיפול יותר ברצון מאשר ביכולת ולארגן כלים ברמה מערכתית וברמה לאומית. התנועה שידרה, לאחרונה, שלא כדאי לרצות להיות חברי קיבוץ. כדאי להיות משהו אחר, מוצלח יותר, מתאים לזמן, לא אנאכרוניסטי. המסר והעשייה צריכים לעמוד בהלימה. צריכה להיות תחושה שמנהיגות התנועה מאמינה באלטרנטיבה הזו של חברה צודקת יותר ומחבקת את כל הקיבוצים. החברה הישראלית מחפשת גורם משמעותי שיאמר את הדברים האלה. אמרי רון רואה במסר של פריפריה מול מרכז מסר מרענן שיש להרחיבו. אם לא יתגבש מודל מוצלח – לא נוכל לעצור את הסחף לכיוון יישוב קהילתי. עלינו להקים צוותים לגיבוש מודל קואופרטיבי השומר על אחריות הקיבוץ לסיעוד, לבריאות, לשיכון. הזרם השיתופי ממתין בציפיה דרוכה לראות מה יקרה.. והמזכירים מגיבים ומסכמים: וולוולה מבטיח שמיזוג התנועות יתבצע בקרוב ובעוד כחודשיים תוגש הצעת החלטה למיזוג מלא, שייקבעו בה דברים ברורים בשקיפות מלאה. בעיית החכירה לדורות שהזכיר אבי נמצאת עלהשולחן כרגע בטיפול בקיבוצי עוטף עזה. 13,000 הדונמים שמדובר בהם – חציים בחכירה לדורות וחציים בחכירה זמנית, עם חידוש אוטומטי כל 3 שנים. על הקרקעות בחכירה לדורות – אין ויכוח, יש הסכמה בין כל הגורמים לפיצויים הולמים. על הקרקע הזמנית ניטש ויכוח, כי בעיני הממשל איננה רכוש הקיבוץ, אעפ"י שהקיבוצים מעבדים קרקע זו ליד הגבול 60 שנה. קיבוץ איננו רק דאגה לשיכון ולפנסיה, אין לו קיום ללא ערכים. כשאומרים פלורליזם – הכוונה לתנועה אחת עם הרבה דעות ותפקידים גם לאנשי הזרם השיתופי. ערבות בין הקיבוצים היא הכרח. כשבנק מתנכל לקיבוץ בגלל חוב של 60 אש"ח – אם נאיים עליו שהקיבוצים החזקים יעזבו אותו בגלל התעללות בקיבוץ חלש – הבנק ייזהר. כאן כוחה וחובתה של התנועה לפעול אם ברצונה להיות רלוונטית. נכין תוכנית פעולה שתחזיר לתנועה את הרלוונטיות שלה לקיבוציה. גברי מבטיח לנו שכפי שהיו טעויות בקדנציה הקודמת – יהיו גם בקדנציה הבאה... מקווה שלא תתגשם נבואתו השחורה של עזרא שנישאר עם מחצית הקיבוצים. גם אם קיבוץ יחליט להיות משהו אחר – נדאג לחברים ונבטיח שיישאר יישוב פורח. נעזור לכל מי שישמור על סיווג הקיבוץ וגם על התוכן. אנו מניחים שהרוב יישארו קיבוצים ונסייע להם להתחזק. עפ"י הסדר הקיבוצים אסור לתנועה לבנות מנופים כלכליים מחדש. יש בכך גם יתרון. אין לתנועה אינטרס להחזיק גוף גלגלי משלה ולא בטוח שהיא בנויה לנהל ארגונים כאלה. התנועה יכולה לתווך בעימות בין הקיבוץ לחבר ולדאוג לטובת החבר. לתנועה יש תפקיד חשוב בתיווך בין הארגון הכלכלי והחברים. חשוב להיעזר במנופים קיימים ולכוונם לסיוע הנחוץ. להיפרד מהזרוע הפוליטית – זו טעות. לצורך שמירת האינטרסים שלנו אנו זקוקים לגופים הפוליטיים. חשוב שהמפלגות הקשורות אלינו יראו בנו גורם חשוב ומרכזי. גאוות היחידה מגיעה ממקומות מצליחים וצריך להעצים אותה. השיפור הכלכלי הוא מדיד ואנו בהחלט רואים, בניגוד לחששותיה של יונה, מגמה של שיפור כלכלי ודמוגרפי. נהנתה מהנימה האופטימית ורשמה: אילנה לפידות
|
