 | | דבורה שכנר |
דבורה שכנר הביאה עדות אישית של חלוצה מאמל"ט ותיארה את קשיי הקליטה בקיבוץ ואת הקשיים של אם צעירה לקבל את ה"משמעת" וההוראות של מטפלת התינוקות, בשיטות הטיפול הנוקשות דאז. ספרו של שלמה כתוב מנקודת המבט העכשווית ומתאר איך התקבלה העלייה הגדולה מדרום אמריקה בישראל ובקיבוצים. זוהי היסטוריה אינטימית של שבט, של משפחה. חסר לה בספר הסיפור על אנשי סנה הלטינו-אמריקנים. בקיבוץ גזית, באסיפה שניהל אותה חזן, הוצאו מהקיבוץ 18 חברים שנתפסו לתורתו של משה סנה. בחלק המרגש של הכנס ברכו בני המשפחה - הבת והנכד, את שלמה בר גיל לרגל הוצאת הספר. שלמה הודה למברכיו ודיבר על "ימי נגבה" כמערכה מרכזית, שבה רבים מהלוחמים היו יוצאי אמל"ט. אותם חבר'ה שלחמו התווכחו שבוע לפני הקרב אם להשלים יישוב קיים או להקים יישוב חדש. בחינוך של תנועת הנוער נתן להם את הכוח להילחם ולחלום על עולם יפה יותר. התרומה העיקרית של גרעיני התנועה מהשוה"צ ודרור הייתה בכך שהם הצילו יישובים של שארית הפליטה. ההשלמות הצליחו להציל קיבוצים. אם הייתה זו טעות להקים קיבוצים לטינו-אמריחקנים - זה נושא לויכוח. מכל מקום, בוגרי תנועות הנוער הצליחו, חד משמעית, להגשים את מטרות התנועה.
|