התנועה הקיבוצית מידע ומספרים 2007
ENGLISH
התנועה הקיבוצית מידע ומספרים 2007

מאת:

אברהם פווין

 

 

יד טבנקין

מרכז מחקרי, רעיוני ותיעודי של התנועה הקיבוצית

יד טבנקין

רמת אפעל 52960

טלפון: 534445803

 

עריכה: יעקב סתר

חברי המערכת:

נורית יפה – לשכה מרכזית לסטטיסטיקה

גוסטבו שיפריס – לשכה מרכזית לסטטיסטיקה

רן כוחן – תק"ץ

יוסי בן-שאול – תק"ץ

שלמה גץ – המכון לחקר הקיבוץ, אוניברסיטת חיפה

יצחק גרשון – יד טבנקין

מנחם טופל – יד טבנקין

סדר מחשב: ורדית צרפתי

 

© כל הזכויות שמורות ליד טבנקין

ישראל – 2007


לחוברת השלמה "התנועה הקיבוצית מידע ומספרים 2007" בפורמט pdf - הקליקו כאן

הקדמה

שנת 2007 היא השנה הראשונה שבה "התנועה הקיבוצית – מידע ומספרים" אינו יוצא בהדפסת נייר אלא במהדורה אינטרנטית בלבד. אין ספק שהמעבר הזה מסמל את התמורה העמוקה שהתחוללה ומתחוללת במרחב התקשורתי בימינו, ובעצם, במציאות עצמה. אך הנתונים המובאים כאן אינם כמובן, וירטואלים אלא משקפים את השינויים שהתחוללו בשנה האחרונה.

מקורות המידע שלנו הם בעיקר פרסומי הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה של מדינת ישראל, ומחלקות ומוסדות אחרים של התנועה הקיבוצית או מקורבים לה, כגון איגוד התעשייה הקיבוצית והמרכז החקלאי. שימוש במקורות אחרים צוין לפי המקרה.

אין אחידות בהגדרות של המוסדות השונים. לפי הגדרת הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, האוכלוסייה כוללת את כל התושבים שמתגוררים ביישוב לפחות שנה אחת ואין להם כתובת אחרת. נתוני הלשכה אינם מבדילים בין סוגים שונים של אוכלוסייה, כגון חברים לעומת תושבים אחרים (בעלי רמות שונות של קשר עם "האגודה"). ההבדל איננו טכני בלבד אלא מתייחס למציאויות שונות: נתוני התנועות מתייחסים לחברי הקיבוצים ובני משפחתם ואילו נתוני הלשכה משקפים את הקהילה החיה במקום. הפערים בין הנתונים משני מקורות אלה הלכו וגדלו בשל שתי תופעות: (1) בשנים 1991‑1993, עם החלת תכנית "בית ראשון במולדת", הגיעו לקיבוצים עולים חדשים רבים לקליטה זמנית; (2) בשנים האחרונות גדלה אוכלוסיית ה"לא חברים" עקב השכרת דירות, ובניית "הרחבות קהילתיות" (שכונות נבדלות מן הקיבוץ אך במסגרת יישוב אחד).

גם בתחום העבודה, שונות הגדרות הלשכה מאלה המקובלות בשיח הקיבוצי. בקיבוצים מבחינים בין העובדים במעמד של "חברי קיבוץ" לבין העובדים בקיבוץ במעמד של "שכירים", ובין חברים ומועמדים לבין תושבים והאוכלוסייה הזמנית. נתוני הלמ"ס מבחינים בחלוקת העבודה רק בין אנשים שגרים בקיבוץ לבין אלה שאינם גרים בו, ובין אלה שעובדים בקיבוץ לבין אלה שעובדים מחוץ לקיבוץ.

מדי שנה אנו נוהגים לפרסם פרק נוסף לפרקים הקבועים, מוקדש לנושא מיוחד. חלק מפרקים אלה הפכו לקבועים. להלן הפרקים לפי שנים:

1997 – עזיבה וקליטה

חוברת ד': (א) התפתחות ומגמות כלכליות; (ב) התפתחות השינויים בקיבוץ

חוברת ה': הקיבוץ במערכות האזוריות

2001: עזיבה וקליטה

2002: הקיבוץ במרחב הכפרי

2003: נשים וגברים בקיבוץ

2004: הוועדה הציבורית לסיווג הקיבוץ

2005: סקירת משפטים הנוגעים לקיבוץ

2006: (א) מועצה אזורית מטה אשר; (ב) סיכום התפתחות השינויים בקיבוץ.

השנה אנו מפרסמים שני דיווחים שנמסרו לציבור על הפעילות ההתנדבותית של הקיבוצים למען האוכלוסייה – הקיבוצית והכללית – שסבלה במלחמת לבנון השנייה.

בשל החשיבות ההולכת וגוברת של המועצות האזוריות, הרחבנו את פרק "המרחב הכפרי" בפירוט הרכבן של המועצות שיש בהן קיבוצים.

 

תקציר

בניגוד למגמה השלטת אצל רוב האוכלוסייה היהודית להשתקע במרכז הארץ ובמספר מצומצם של יישובים עירוניים, מעט קיבוצים נמצאים במרכז הארץ. המדיניות הציונית של קביעת גבולות המדינה על-ידי התיישבות חקלאית הביאה לפיזור האוכלוסייה הקיבוצית בפריפריה, עוד לפני הפעלת המדיניות הממלכתית של פיזור האוכלוסייה היהודית. בשנים האחרונות הפריפריה כולה סובלת מזניחת המדיניות הציונית.

אוכלוסייה. אחרי השפל שנוצר לאחר המשבר של שנת 1985, מסתמנת בשנים האחרונות עלייה איטית במספר התושבים בקיבוצים, אך מוקדם מדי לקבוע אם זו סימן לשינוי מגמה. בסוף שנת 2005 הייתה האוכלוסייה 117,700 נפש ב-267 קיבוצים. מלבדם קיימים ארבעה "קיבוצים עירוניים" במעמד של נלווים לתנועה הקיבוצית.

בשנים אלה התרחש תהליך של הזדקנות האוכלוסייה הקיבוצית. בשנת 2005 הגיע הגיל החציוני (שבו מחצית האוכלוסייה נמצאת מעליו ומחצית מתחתיו) ל-30.4 שנה ומתקרב לגיל החציון באוכלוסייה היהודית בישראל, העומד על 30.5. בולט הקצב המהיר יחסית של עליית הגיל של האוכלוסייה הקיבוצית. בשנת 1989 החציון בקיבוצים היה 25.8 לעומת החציון באוכלוסייה היהודית שהיה 29.9.

רמת ההשכלה של האוכלוסייה הקיבוצית גבוהה יחסית ואין בה כמעט חסרי השכלה יסודית. מרבית בני הקיבוצים קיבלו השכלה תיכונית, אך בשל התנגדות רבת שנים של התנועות ללימודים פורמליים יש פיגור יחסי בהשכלה אקדמית, בעיקר בתארים מתקדמים.

עבודה ומשלחי יד. השוואת נתוני הרכב משלחי היד באוכלוסייה היהודית בישראל לעומת הקיבוץ מצביעה על פער לרעת הקיבוץ, הן בניצול ההון האנושי הקיים, והן בהזדמנויות לעבודה מעניינת ובעלת אתגר עבור החברים. בשנים האחרונות מסתמנת הרחבה בפעילות בתחום הניהול ובעיסוקים ברמה גבוהה יותר, בעיקר כשכירים מחוץ לקיבוץ, אך חל גם גידול במספר העוסקים במקצועות חופשיים ובטכנולוגיה. קיים הבדל בהרכב הגילים בין האוכלוסייה הקיבוצית לבין האוכלוסייה היהודית הכללית הנגזר מעזיבות רבות של צעירים אחרי שירות צבאי, אל העיר.

התעשייה. התעשייה הקיבוצית, שהמשיכה לצמוח גם בשנות המיתון, נהנתה מהשינוי והיקף הפעילות הכללי של התעשייה הישראלית והגיע בשנת 2005 ל-40 מיליארד ₪ (9.6 מתוכם במפעלים האזוריים). בפעילות המפעלים בקיבוצים (ללא מפעלים אזוריים) נרשם גידול של 11% בהשוואה לשנת 2004, והוא הסתכם ב-30.5 מיליארד ₪.

האירוח הכפרי. בעשורים האחרונים הולכת וגדלה תרומתה של התיירות הכפרית להכנסות בקיבוצים רבים. בשנת 2005 היו בסך הכול בקיבוצים 100 יחידות אירוח, 64 בצפון, 24 בדרום, 9 באזור ירושלים, ו-3 במרכז.

הכנסות המגזר הקיבוצי. המגמות ארוכות הטווח של המשק הקיבוצי מצביעות על הרחבת התעשייה על חשבון החקלאות. מחזור ההכנסות המצרפי של התנועה הקיבוצית הסתכם בשנת 2005 ב-25.4 מיליארד ₪. גידול של 9% ביחס ל-2004.

יד טבנקין, אפריל 2007, ניסן תשס"ז