כמעט מראשיתה של המאה ה 20 ולכל אורכה, היה הקיבוץ גורם מרכזי במפעל התחייה הלאומית ותקומת ישראל בארץ, ומפעלו החינוכי אף התפרס אל העולם כולו ובייחוד אל קיבוצי היהודים בארצות הגולה.
עם כל מרכזיותו של הקיבוץ למפעל הציוני, לא זה בלבד הקנה לו את פרסומו בעולם אל אגם ובעיקר אורח חייו הייחודי: היותו חברה שיתופית-שיוויונית ודמוקרטית המנהלת את עצמה על ידי אנשים שחברו לחיות יחד מרצונים החופשי ומתוך מחויבות רעיונית עמוקה.
תופעה ייחודית זו נתונה על סף המאה ה- 21 לתמורות רבות ועמוקות שבמהלכן יתאים עצמו הקיבוץ - יליד ראשית המאה ה - 20 לתביעותיה של המאה הבאה.
בתום היובל לכינונה של המדינה ובמלאת 90 שנה לראשון הקיבוצים (דגניה 1910) - ראה אור לקסיקון הקיבוץ ובו יותר מ 300 ערכים המקיפים נושאים היסטוריים ועכשווים כאחת. אין הוא מכוון לסכם את הקיבוץ אלא להציגו על תולדותיו, התפתחותו, השינויים המתחוללים בו , ארגונו ומבנהו, ערכיו, עקרונותיו ותרבותו היחודית בביטויה הכלכלי-משקי,והחברתי -רעיוני.
|
|
