סיכום הכנס ה-5 בנושא קואופרציה ואיגוד שיתופי - לזכר פרופ' סמדר אוטולנגי, ב-12.6.08
ENGLISH
סיכום הכנס ה-5 בנושא קואופרציה ואיגוד שיתופי - לזכר פרופ' סמדר אוטולנגי, ב-12.6.08

 

רשמה: אילנה לפידות - 15.6.2008

 

שוב התכנסנו, זו הפעם החמישית, בסמינר אפעל, ב-12.6, להעלות את זכרה של פרופ' סמדר אוטולנגי ז"ל, אשר עד היום, מאז לכתה מאתנו, לא נמצא לה תחליף כראש קתדרה לנושא האגודה השיתופית. עדיין חסר הקשר לאקדמיה שהיה בשנות פעילותה של סמדר בנושא. כנס זה הוא מפגש שנתי של אנשי השטח, אנשי האגודות השיתופיות (הכפריות והעירוניות), אנשי הממסד התנועתי, בהשתתפות בני משפחת אוטולנגי.

 

הרצאתה של ד"ר טל מרגלית עסקה בהיסטוריה של יחסי הקיבוץ ו"משפט המדינה". בתחילת הדרך היו לגופי ההסתדרות (ובן גוריון בראשם) שאיפות השתלטות על הקיבוצים. התנועה הקיבוצית וגדוד העבודה נאבקו כנגד ועשו מאמץ לשמור על האוטונומיה. יש תיעוד על ויכוחים אודות "תקנון לפי משפט המדינה" עוד משנות ה- 20 של המאה הקודמת. בועידה בתל-יוסף (ספטמבר 1924) מנמק ברל כצנלסון את חשיבות התקנון. גם ההסתדרות הציונית דרשה מהקיבוצים להתאגד כדי שיוכלו לקבל תמיכה מסודרת. חברי קיבוץ לא היו מודעים לתקנון שנשלט ע"י משפט המדינה. רשם האגודות באותם ימים עסק, בעיקר בטיפוח קואופרציה במגזר הערבי. הקואופרציה היהודית ידעה לדאוג לעצמה… את "ניר" הקימו בדצמבר 1925 כדי שתהיה שליטה בקיבוצים ובמושבים. גם במושבים היתה התנגדות ל"ניר" מלכתחילה. התקנון לפי משפט המדינה היה ה"פטנט" להשתלטות על המתיישבים ה"אנארכיסטים". פרק מעניין בהיסטוריה של ההתיישבות.

 

על יישוב סכסוכים באמצעות איחוד וחלוקה מחדש דיבר עדי צביקל, שלטענתו "איחוד וחלוקה מחדש" הוא "פטנט" להימנעות מתשלום. גם במצב של הפקעת קרקעות לצרכי ציבור - הפתרון האלגנטי ביותר הוא חלוקה חדשה - רה-פרצלציה.

 

רשם האגודות השיתופיות, עו"ד אורי זליגמן, תיאר את הקשיים בשינוי התקנות הנושנות. התהליך מתמשך לאיטו מכיוון שיש יותר מדי חברי כנסת אינטרסנטים (מסתבר ש - 37 חברי כנסת חברים באגודות שיתופיות שונות) שמעכבים, כל אחד בנושא אחר ומתגלים בכל פעם דברים חדשים. הגיעו כבר  ל- 316 סעיפים! פעם כל המדינה היתה מאורגנת תחת מרכז הקואופרציה - היום המצב קצת שונה… המועצה לאיגוד שיתופי קמה עם הקמת המדינה ותפקידה לייעץ לשר האחראי על נושא הקואופרציה. יש במועצה שתי ועדות פעילות: ועדת התחיקה ועדת הביקורת. בחוק החדש ההגדרות מותאמות להגדרות הקואופרציה בעולם. חופש ההתארגנות חייב להישמר ונכנס גם נושא זכויות הפרט.

 

בקיבוץ המשתנה עסק גם הפעם עו"ד מיכי דרורי, שטען שהעיקרון של "כל אחד לפי יכולתו, כל אחד לפי צרכיו" הוא רעיון מטורף, לכאורה. הוא פעל בעבר, כשהיה ה"גג" שנתנה התנועה מלמעלה, כרשת ביטחון. מעל לתנועה היה הגג של המדינה שראתה ב"צבא המתיישבים" את שליחיה. בש' 1977 הסתלקה המדינה ועם חתימת הסכם הקיבוצים, נקבע סופית שההסדר הזה מחוסל. נשאר הקיבוץ הבודד. התנועה חדלה להיות גורם כלכלי בחיי הקיבוץ: א. אין ערבות הדדית בין הקיבוצים. ב. התנועה איננה גורם כלכלי.  קליטת אנשים מבחוץ (גרעינים כו') היתה הזרמת דם חדש וכוח עבודה לקהילה הקיבוצית. היום משווקים דיור בקיבוץ - ושיווק הדיור נעשה יותר אטרקטיבי כאשר משווקים ל"חבר" ולא לדייר או לתושב. אבל בהתאם לתאורית ה"חי-בר" (אכלוס מחדש של בעלי חיים בטבע באזור מוגדר ושמור) - גם הקיבוצניקים לומדים להסתגל ל"ג'ונגל" החדש ולומדים לחיות עפ"י כללי המשחק החדשים.

 

את היחסים שבין הקואופרציה לגלובליזציה תיאר ד"ר יהודה פז, שהביא את איומיו של השר מופז והשפעתם על מחירי הנפט בעולם כדוגמא ל"אפקט הפרפר" בכפר הגלובלי. התקשורת, התרבות, הגישה ליידע האנושי -זמינים היום לכל. הדאגה לשלומו של כדור הארץ המתחמם, צמצום הפערים בין עוני לעושר, המלחמות והשלום - הכל קשור היום למערכות גלובליות. לעומת זה - הכוח המנוגד - החיפוש אחר זהות  - זהות לאומית, דתית, תרבותית, הלשון, הציביליזציה השונה. באיחוד האירופי, שלאחר שנות מלחמות רבות חי, סוף סוף, בשלום - יש הוצאה כספית ענקית על תרגומים. כל המסמכים מתורגמים לאסטונית, פינית, הולנדית וכו' - כל השפות של העמים החברים. יוגוסלביה המאוחדת התפרקה לעמים נפרדים. הכל משתנה וגם האמת היא יחסית… הקואופרציה היא אחת המערכות המסוגלות לגשר בין הפרדוכסים בעולם הגלובלי. זוהי מערכת כלכלית ענקית - והכי מושרשת בקהילה אחת. זו יזמות כלכלית  הקשורה במסגרת חברתית, נטועה במקום ובתרבות. 980 מיליארד דולר - זהו המחזור השנתי של 300 הקואופרטיבים הגדולים, מבין 660,000 קואופרטיבים החברים בארגון ICA. ההתארגנות הקואופרטיבית הכלל-עולמית נותנת פתרונות לקואופרטיבים המקומיים (כגון ביטוח של חברות הביטוח הקואופרטיביות וקשרים אחרים).

 

על השפעות פסקי הדין בבתי המשפט על האגודה דיבר עו"ד אלון וילנר. לדבריו - משתדלים בתי המשפט שלא להתערב יותר מדי. חברים בקיבוץ משתנה  (דוגמת עברון) שניסו לעצור את תהליך השינוי באמצעות בית המשפט, לא נחלו הצלחה. גם בנושא שיוך הדירות (תביעות של יורשים על דירות הוריהם) - כל עוד אנו נמצאים בתקופת ביניים ולא נעשה שיוך בפועל - אין, בעצם, שיוך. היורשים נמצאים בהמתנה.

 

עו"ד עופר נועם מגלה דאגה נוכח המגמה במועצת מקרקעי ישראל ובממ"י להתערב בעניינים שנחשבו תמיד לנתונים לשיקול דעתה של האגודה השיתופית - ההחלטה על קבלת מועמדים. נשקפת סכנה לביטול ועדות הקבלה של האגודה. יש רצון לראות את האגודה כמהימנה מול המינהל, כיוון שהקליטה לאגודה כרוכה בהקצאת קרקע. ההחלטה האחרונה - לגבי יישוב קהילתי - מוציאה את האגודה מן המשחק. ביישוב גדול ועדת הקבלה מורכבת מנציג הסוכה"י, נציג המועצה האזורית ורק נציג אחד של האגודה. הכיוון הוא לקראת סוף דרכה של ועדת הקבלה, מה שעלול להיות הרסני ליישוב.

 

ראש המוסד לבוררות ולגישור בתנועה הקיבוצית, יוסי חלבי, הסביר את ההבדלים שבין תהליכי בוררות וגישור. הבוררים פוסקים עפ"י שיקול דעתם, כדעת מומחים ולא עפ"י דין. זהו קיצור של תהליך מסובך. פסק בוררות יכול לקבל תוקף של פסק דין. אין ערעור על הפסיקה. כשנחתם ההסכם - מחויבים לו (גם אם הבורר טעה). גישור אפשר לא לסיים - כשרואים שהתהליך אינו מצליח - ניתן להפסיקו. למגשר יש סמכות להיפגש עם כל צד בנפרד. התוצאה היא הסכם בין הצדדים.

 

אחרון הדוברים היה שמוליק דודאי, שעסק בפתרון מחלוקות בהליכי שיוך דירות. תהליך השיוך בקיבוצים אינו רברסבילי - הוא מסובך ויוצר עימותים. לאחר הצגת מפת החלוקה בקיבוץ - מקבלים הערות מכל הנוגעים בדבר ואת רוב הבעיות ניתן לפתור בשקט, תוך כדי התהליך. לבעיות שנותרו - קובעים צוות בוררות של שלושה, אשר עפ"י סעיף 52 באישור הרשם, חייב להטות אוזן קשבת לחבר הטוען, לאורך הדרך, עד הגיע התהליך לסיומו.

 

עסקנו באגודה השיתופית ובתהליכי בוררות וגישור - שהיו תחומי המומחיות של פרופ' אוטולנגי. יום העיון כלל הפעם דוברים רבים ולא נותר, לצערנו, זמן לדיון, לשאלות ותשובות. נזכור לתקן זאת כשנכין את יום העיון השנתי הבא לזכרה של ידידתנו האהובה והחסרה לנו, פרופ' סמדר אוטולנגי ז"ל.

 

להזמנה לכנס - לחצו כאן