קואופרציה בעידן ההייטק - כנס משותף של התאחדות מגדלי בקר בישראל והמרכז ללימודי קואופרציה שהתקיים בסמינר אפעל ביום ה' 9.2.2006
ENGLISH
קואופרציה בעידן ההייטק

 

סמינר אפעל

טלפון: 03-5301258
פקס: 03-5355718
דוא"ל: 
ilanal@takam.co.il

כנס משותף של התאחדות מגדלי בקר בישראל והמרכז ללימודי קואופרציה

בחסות המרכז לקואופרציה

סמינר אפעל - יום ה' 9.2.2006

 

יום גשום מאוד, "בית חומה" באפעל המה אדם ושילב רפתנים, אנשי קואופרציה, אנשי "תנובה", לובשי חולצות כחולות מהנוע"ל וקהל מתעניינים רב. מטרת הכנס הייתה ללמוד ולהבין את נושא האגודה השיתופית בארץ ובעולם ואת האפשרויות שלה להתנהל בעולם של תחרות. ראובן טנא (התאחדות חקלאי ישראל) הנחה בחן רב את יום העיון ושילב מכתמים ואמרות שפר שתאמו את הנושא. את ברכות הצוות המארגן נשאו מאיר בראון (מזכיר התאחדות מגדלי בקר) ואילנה לפידות (המרכז ללימודי קואופרציה באפעל).

 

ד"ר יהודה פז טען שהיום "אין בורחים מהקואופרציה אלא בורחים אל הקואופרציה". יהודה תאר את מצב הקואופרציה בעולם, שמעסיקה, נוסף לכ- 800 מיליון חבריה עוד כ- 100 מיליון בני אדם. הקואופרטיבים מתחרים בהצלחה בשוק העולמי ומגייסים הון. נוצרו מערכות מורכבות מאוד של שותפויות עם גורמים שאינם קואופ', תוך שמירה על העקרון שאומר שכניסה לשותפות עם גורמים אחרים תהיה רק על בסיס שאינו מסכן את שליטת החברים. הקואופרטיב  הוא גורם מקומי בעל עוצמה שכדאי להיכנס אתו לשותפות. הקואופ' משרת אינטרסים של אנשים ושל קהילות. ע"י התארגנות בין-לאומית של קואופרטיבים ניתן ליצור מערכת מתחרה. קואופרטיבים דנים, שבדים והולנדים לייצור חלב, התאחדו כדי לשלוט בתוצרת החלב באירופה. יש פחות פשיטות רגל בקואופרטיבים -  מאשר בעסקים קטנים ובינוניים, פחות מאשר במפעלים פרטיים. מתפתחות היום מערכות קואופרטיביות של הייטק. הטכנולוגיה מזמינה את המערכות השיתופיות. בארה"ב מתפתחים היום קואופרטיבים רבים של עסקים קטנים.



עו"ד עופר פיינשטיין הזכיר את מערכות העסקים הגדולים הקואופרטיביים אשר ביצעו פעילות מסחרית מוצלחת בארצנו בשנות ה-80 וה-90. בניגוד לחברה שמטרתה הגדלת הרווחים, דואג הקואופרטיב, קודם כל, לרווחת החברים.  קיימת בעיית הייצוג. בחברה יש נציגות בדירקטוריון לבעלי אחזקות גדולים, לבעלי הכוח והשליטה - אין ייצוג למיעוט. לדירקטור יש חובת אמון לחברה בלבד, לרווחיותה. באגודה שיתופית - רק חברים יכולים להיות חברי דירקטוריון, שמטרתו לפעול למען החברים. הון האגודה שייך לחברים, בעוד שבחברה שייך ההון לחברה. יש מניעה, עפ"י דין, של השתלטות זרה על האגודה. משרד רשם האגודות הוא גוף יעיל, יחסית, לעומת רשם החברות. הקואופרציה הישראלית אינה פעילה מספיק בקואופרציה העולמית ואינה מנצלת את האפשרויות העומדות לרשותה. יש לאחרונה "תופעת העדר" להפוך אגודה שיתופית לחברה ולהנפיקה בבורסה. המשפטנים אינם מבינים מה ההיגיון בכך. קואופ' ירושלים הוכיח שיש קשר בין אג"ש לבין הנבחרים והחברים, פועלים יחד למען פעילות עסקית. בית המשפט העליון אף השתכנע שזו פעילות עסקית מוצלחת.

 

רו"ח צביקה יחזקאל ציין את התמיכה הממשלתית במדינות העולם לגיוס הון ולהטבות מיוחדות לקואופרטיבים. באוסטרליה אפשרו לקואופרטיב להנפיק מניות בבורסה. גם בארץ האפשרויות לגיוס הון זהות לחברה ולאג"ש. קואופרטיב יכול לבצע כל פעילות פיננסית, כמו חברה. אין סתירה בין השגת מטרות עסקיות לבין שמירה על ערכי הקואופרטיב.

 

יובל אורן, מנהל ארגון הגליל המערבי, תיאר את תהליך שינוי הסביבה העסקית והתאמת התנהלות חדשה למערכות החקלאיות באזור, לעולם של ההווה ושל המחר. הארגונים הכלכליים יצאו מן המשבר (בענף הפטם, בדגים) והם מתחזקים. הקואופרציה, לדברי אורן, היא תגובה למצוקה (ראה מונדרגון) וכדי להקים מודל חדש דרוש אמון. נבנה מודל של אינטגרציה אנכית. הוקמה אגודה שיתופית - ”מילועוף", המשחטה. בהמשך הוקם אגף שיווק שהחליף את תנובה. משמעות החברות באגודה היא לא רק לקחת, אלא גם לתרום.

 

יוסי מלול  (התאחדות מגדלי בקר) ייצג את ענף החלב ותיאר את מעמד הקואופרציה בייצור החלב ברחבי תבל. בעולם - היצרנים והמחלבה הם דבר אחד. קואופרטיב אחד, עוצמה רבה. רוב החלב בעולם המערבי מיוצר בקואופרטיבים.
הקואופרטיב מצליח לבטל את ניגודי האינטרסים שקיימים בין תעשייה לבין ספקיה וליצור אינטגרציה שמגדילה את התועלות של החקלאים. באירופה - 96% מהחלב מיוצר בקואופ. בארה"ב - 86%, בניוזילנד - 100%, בקואופרטיב אלפורה במקסיקו הקימו 14 חברות בת לשירות מקצועי של יצרני החלב ופעילויות נוספות לשיפור התועלות החברים בתחום הצריכה, הבנקאות, הביטוח ועוד.

 

רמי מנדל, מנכ"ל קואופ' ירושלים, הביא את סיפורו של הקואופ' ששרד, לאחר מאבק משפטי לחיסולו (עם חיסול קואופ'  הריבוע הכחול וקואפ' צפון) כקואופ' צרכני, השייך לבעלי המניות שלו, שבוחרים את נציגיהם להנהלת הסניף המקומי ולדירקטוריון האגודה השיתופית, בצד ההנחה השמורה להם בקניות בסניף הקואופ'.  יש מקום לשילוב החברים בהנהלת קואופרציה מודרנית ויש הצלחה כלכלית עסקית לקואופ', שגדל ומתרחב  גם בעולם התחרותי המודרני.

 

מיכה ברנר, יו"ר מרכז הקואופרציה, אשר נתן חסותו לכנס זה, מיצר על כך שאנו, שהיינו מורים של כל הגויים שבאו ללמוד אצלנו קואופרציה - מפריטים היום כל מה שזז. בחודשים האחרונים היו לנו כמה פיילוטים מוצלחים וקמות אגודות שיתופיות חדשות בנושאים שונים. דרוש שיתוף פעולה בין הקואופרציה החקלאית, הארגונים האזוריים שהם אגודות שיתופיות - לבין מרכז הקואופרציה והקואופרטיבים במגזר העירוני. למשל: העסקת קואופרטיב "שומר ישראל" באבטחת האתרים בקיבוצים ובאזורים. במדינות אחרות יש יתרון במכרזים לקואופרטיבים. בצרפת, למשל, יש שר לענייני קואופרציה. נקווה לשינוי מגמה כשעמיר ירכיב ממשלה… יש "ספינות דגל" שאסור לוותר עליהן, כמו: "אגד" בתחבורה, קואופ' ירושלים בצרכנות, "תנובה" בשיווק התוצרת החקלאית. עלינו לקדם את הקואופרציה ולא לתת לה לדעוך.

 

עמיר פרץ היה הדובר האחרון בכנס וראה בו הזדמנות לדבר על ערכים ועל הדרך שבה נוצרה דה-לגיטימציה ל"תנובה".  יש ויכוח קשה במדינה, לא רק בנושא מדיניות עסקית, ויכוח ערכי: כל אדם לגורלו. החזק ישרוד. אין מקום לסולידריות, לא לשותפות. מדינה שלא מצליחה לייצר תשובה בסיסית: מקום עבודה לכל אדם. בכל העולם יצרו הקואופרטיבים מקומות עבודה רבים. בכל מקום שבו נתנו לקואופרטיב מרחב מחיה - נוצרו מקומות עבודה במהירות. כל נגיעה ב"לבנים האחרונות" של תנועת העבודה בארץ מביאה לרתיעה, בעיקר כשזה נוגע לבחירות. הדרך הסוציאל-דמוקרטית היא קשה. לא ברור מדוע רפתן, מדוע חקלאי - צריך להתנצל על עצם קיומו. ההתיישבות היא נכס ערכי, לא נכס אלקטורלי. בגרמניה - כל שטח ירוק, כל גינה - זוכה לסבסוד. מדיניות צריכה לשנות מציאות, לא להיות מוכתבת ע"י המציאות.

 

עניין "תנובה" הוא פתיר. אפשר למצוא מבנה של שותפות בין היצרנים ו"תנובה". קחו לדוגמא את "משען" - רשת בתי האבות הגדולה והזולה בארץ. ההסתדרות עשתה הנפקה של אגרות חוב וגויס הון. 200 מיליון ₪ גויסו לטובת תוספת מיטות חדשות. הפכנו למדינה של יחצ"נים וסקרים. רואה עצמו כבן ברית להתיישבות החקלאית ולקואופרציה, בלי שום תנאי. מאמין בשיתוף, בסולידריות, בקולקטיביות. דרוש מרחב חיים גדול יותר לקואופרטיב בישראל וכמו "שומר ישראל" ו"מצפה העצמאות" שעובדים. הקואופרציה תתן פתרונות למאבק באבטלה.

בתשובה לשאלות מהקהל על זכויות החקלאים על אדמתם ענה עמיר שלחקלאים בישראל  יש זכויות טבעיות על אדמתם. המדינה קמה באלתור - שום דבר לא נרשם בתחילת הדרך. תנועות ההתיישבות עשו רבות למען המדינה מבלי לרשום כלום בטאבו. המחויבות של המדינה כלפי החקלאים היא מוסרית. ברור  שהחקלאות היא "הריאות הירוקות" שלנו ולמדינה יש התחייבות ערכית לחקלאים.  לא מוכן לעמוד בראש מפלגה אופורטוניסטית

 

רשמה - אילנה לפידות

ערך והשלים - יוסי מלול

רשמה: אילנה לפידות