ENGLISH
יזמות בקיבוץ המתחדש
כיצד? פרטית, קואופרטיבית ?

 

סמינר אפעל

טלפון: 03-5301258
פקס: 03-5355718
דוא"ל: 
ilanal@takam.co.il

סיכום מפגש החוג הרעיוני של אפעל / יד טבנקין  מיום 7.9.05

 

עמיקם אוסם (אפיקים/המח' לצמיחה דמוגרפית), מנחה הדיון, פתח בשאלת מקומה של הקואופרציה  בקיבוץ המשתנה. גם במונדרגון "הודו" החברים שיש רעיון, יש אידאולוגיה מאחורי ההתארגנות העסקית ושחיזוק השותפות מחליש את כוחו של היחיד. בניגוד לדברים הנאמרים היום בקיבוצים - הקואופרציה באה לממש את ערכי הקיבוץ, כמו שאמר לנו פעם פרס, שעלינו לייצר באופן קפיטליסטי ולחלק באופן סוציאליסטי. עולם בעבודה בקיבוצים, נכון להיום, איננו מקום שבו מתנהל דיון על ערכים. נשאלת השאלה האם התהליך שעובר הקיבוץ כורך בתוכו התמודדות ערכית גם בתחום חיי העבודה. עלינו לחפש את הצדק לא רק בדרך החלוקה - אלא לחתור לשותפות של האדם שיהיה שווה לחבריו - בתחום התרומה, בעבודה וביצירה.

 

בתיה רוקמן (אפיקים/המדור לעסקים קטנים באיגוד התעשייה הקיבוצית) הציגה לנו מצגת "משיגרה לצמיחה" והעלתה את היתרונות בפיתוח עסקים בקיבוץ ואת הדילמות העולות. כל ענף בקיבוץ חייב להתנהל כעסק. בקיבוץ השיתופי ובמתחדש - המקומות הנטושים והעזובים הפכו למקומות יפים ואטרקטיביים. בכל קיבוץ יש מערכת כלכלית שיכולה להכין ליזמם תוכנית עסקית ו"לשנות את הראש". היזם הוא בודד, אך המערכת החברתית יכולה לתת לו כלים ולעודד אותו, לסייע לו בבניית התוכנית, בפרסום ובשיווק.

 

בעיית המימון ליזם בקיבוץ היא בעייה לא פשוטה. חבר קיבוץ לא יכול להשיג מימון כמו כל יזם מחוץ לקיבוץ. צריך למצוא דרך - הגדרות משפטיות, תיאגוד ליזם - כדי שיוכל להשיג סיוע ומימון. כל נושא רישוי העסק, בנייה, התאמת המקום לסוג הפעילות, רישוי מהמועצה, חיבור בין היזם למערכות שונות (הנה"ח וכו') - דורשים פתרונות. יש להגדיר בתקנון קשרי קיבוץ-יזם. הכל חייב להיות מעוגן בהסכמים חתומים. הגדרת חברה בע"מ או תיאגוד עוסקים יוכלו לעזור ליזם לקבל מימון מגורמים חיצוניים. נושא רגיש הוא סגירת עסקים - יש לדאוג לסגירה מסודרת של עסק שלא הצליח. המערכת המרכזית צריכה לדאוג לביטוח עסקי לכל יזמות ולהנה"ח מסודרת. פרסום משותף של כל העסקים הקטנים והסכמים נכונים - חוסכים עלויות. חובת המערכת ללמד כל ענף להתנהל כעסק.

 

שרה אדום (בית זרע/המכון לייעוץ ארגוני) בפתיחה שלה הקשתה מהו יתרון העסק הקטן בקיבוץ על המתחרים. עסקים קטנים בכל מקום אינם שורדים. רובם נסגרים תוך 5 שנים. בקיבוץ ממשיכים להחזיק עסקים שאינם מרוויחים. עם כל הכבוד למימוש העצמי - את שכר המינימום צריך היזם להביא. זהו פתרון לתעסוקה ולא לפרנסה. חייבת להיות בדיקת עלות-תועלת של עסק קטן כתרומה שכדאי להשקיע בה. לא רק לעשות את הדברים בדרך הנכונה - אלא לעשות את הדבר הנכון.

 

בארצות המערב וגם במזרח הרחוק יש התעוררות מחדש של הקואופרציה. בארצנו ובקיבוצים היחס לקואופרציה ולשיתוף בין קיבוצים עדיין לא נלהב (אומרים לנו שלנין מת). קיימת וריאציה של הרשתות. יש רשתות של אופנה, ייצור יין ועוד. ברית של עסקים דומים שמסכימים על שיתוף פעולה, מחויבים לכללים מוסכמים. אין נכסים משותפים, אין מחויבות לשיווק כל התוצרת. יש ניצול יתרון הגודל. זהו ארגון גמיש שיש בו תחרות ושיתוף פעולה בו-זמנית. עצמאות והתחברות. השותפות היא רק בתחומים שיש בהם יתרון לגודל. מבוסס על אמון, פתיחות, אי שמירת סודות, ניצול המיומנות והניסיון של כולם. אין ערבות הדדית. זו שותפות של עצמאים.

 

הנושא נפתח לדיון:

 

אברהם פווין: הכנסה כלשהי של חבר קיבוץ, אפילו חצי משכר המינימום - טובה יותר מכלום. אנשים נפלטו ממפעלים וממקומות עבודה ואין להם תעסוקה. כל הכנסה טובה מאבטלה.

 

יוסף לניר: הכישלון הוא בתפיסה המסחרית. הגישה איננה נכונה.

 

סמדר סיני: תוהה על ההנחה שכל ענף צריך להתנהל כעסק. דרושה טרמינולוגיה משותפת, דרושה הגדרה - מה פירושו של עסק קטן בקיבוץ, בגלל הייחודיות. 40% מהעסקים הקטנים מנוהלים ע"י נשים. הקיבוץ הכריע הכרעה ערכית "להנשים" עסקים כדי להעסיק אנשים.

 

דפנה קנטור: כל חבר חייב ורוצה להתפרנס. ישנם 4 ערוצי פרנסה: הראשון - יציאה החוצה. היום זה מסלול פתוח לכל מי שיכול ורוצה להתפרנס מחוץ לקיבוץ. 3 מסלולים בתוך הקיבוץ: 1. עבודה בקהילה (מתייעל ומצטמצם לאחרונה). 2. עסקים זעירים. 3. עבודה במפעלים. כדי להיות יזם צריך להיות משוגע, צריך שריטה. דרושה אמביציה, תמיכה מהבית. המסלול צריך להיות נגיש למי שזה מתאים לו. עסקים קטנים בקיבוץ אינם עצמאיים בגלל השתייכותנו לאגודה שיתופית. ספרית בעיר יכולה לקחת כסף מזומן ולא לשלם מס. בקיבוץ לוקחים מהיזם את כל ההפרשות. הנושא אינו תפור. אין לנו תשובה ברורה איך להגן על היזם ואיך על המערכת.

 

אהרן ידלין: לא מצליח להבין מהם סדרי הגודל של היזמויות בקיבוץ המתחדש. רווחיות מעולם לא עמדה בניגוד לשיתופיות.

 

עו"ד עופר פיינשטיין: קודם כל עסק הוא עסק הוא עסק. השאלה מהי המסגרת המשפטית הנכונה לעסקים בתוך הקיבוץ. מתחילים לראות גם בישראל חזרה לעקרונות הקואופרציה. הרשת שהוצגה ע"י שרה איננה תאגיד משפטי ולא תהיה לו הגנה משפטית. הקואופרציה היא צורת התארגנות שעקרונותיה מודרניים. מאחר שאין לה כללים מגבילים של חברה - הכל מתחיל ונסגר במשרד רשם האגודות השיתופיות.

 

עמוס אבני: המפתח הוא השירות. עסקים קטנים מתפתחים בכל העולם. צריך ללמוד לתת שירות טוב ובכך להתחרות בשוק.

 

מיכל קראוס: הגדרת המדינה לעסק קטן היא עד 70 עובדים ועד מחזור של 22 מיליון ₪. לא על זה אנו מדברים בקיבוץ. אנו משמרים את חדר האוכל גם כשאיננו כלכלי - כמקום מפגש לחברים. קיבוץ יודע כמה זה עולה לו. מהו מחיר שימור החיים המשותפים והערבות ההדדית. הסטטיסטיקה העולמית אכן מראה שרוב היזמויות אינן שורדות. השאלה היא אם היזם מוכן לקחת אחריות על היזמות שלו. לקחת סיכון עצמי - גם בכסף. במסגרת איגוד התעשייה נעשה ניסיון לרבע מעגל - לסייע במימון ליזמים קטנים. כדי לקבל הלוואה מהרשות לעסקים קטנים דרוש תאגיד נפרד, דרושה ערבות בעלים.

 

אמרי רון: יש לתמוך בכל מהלך של עסקים קטנים - אך לזכור את המוגבלות. חוכמה של הנהלה היא לדעת לתת ביטוי ליזם שבכל אדם. ברוב הקיבוצים הדברים תלויים במפעלים הגדולים ולא ביזמויות הקטנות. גם בצח"מ ובתמ"ה יושבים הרבה אנשים מול מחשב, מקדמים, ממציאים. בין אנשי מקצועות ההייטק, במחלקות מיחשוב וגראפיקה, יש התלהבות לעבוד עד שעות מאוחרות. לא שמנו לב שכתוצאה  מהמשבר בוטלה הערבות ההדדית בין הקיבוצים. בזמן ההסדר עוד היו מסייעים ומסתייעים ולמחרת - בוטלו הקרנות. דרוש לתנועה בנק כמו של מונדרגון. דרוש גוף פיננסי מרכזי לתנועה הקיבוצית. צריך לארגן את ארגוני הקניות למסלקה משותפת, אח"כ לקרן. להפוך אותם לכלי פיננסי, למערכות ערבות הדדית. הבנק של מונדרגון נותן הלוואה למי שרוצה להיכנס לקואופ', לרכישת המנייה. מתן תמיכה לעסקים הקטנים איננו פתרון לבעיות התנועה הקיבוצית. דרוש מוסד פיננסי.

 

רוני עזתי: משבח את פעילותן של בתיה ומיכל באיגוד התעשייה לקידום ועידוד עסקים קטנים. חייב להימצא פתרון לבעיית המימון. כשדוחפים אנשים להיות עוסק עצמאי - פושים בתנועה דברים שאינם חוקיים ואינם מוסריים. יש להפריד בין פתרון תעסוקתי לאדם אחד שעוסק בתחביב או מקצוע - לבין עסק שמעסיק אנשים נוספים. ההתמודדות היומיומית היא קשה.

 

אילנה לפידות: השאלה (בעיקר לעו"ד עופר פיינשטיין) האם התיאגוד החסר לעסק הקטן יכול להיות גם במסגרת של אגודה שיתופית בתוך האגודה השיתופית הגדולה - הקיבוץ? האם מבחינת החוק יכולה קבוצת אנשים להתאגד כקואופרטיב בתוך הקיבוץ - או רק כחברה פרטית? השאלות עלו בעוצמה תוך ביקור במרחביה, שהחלה כקואופרטיב (ביוזמת פרנץ אופנהיימר) בראשית המאה ה- 20 והיום, לאחר השינוי, מנהלים בה חברים עסקים קטנים עצמאיים. יש בה פחות שיתופיות מאשר בקואופ' הישן ההוא. תומכת בדברי אמרי בצורך בהקמת גוף פיננסי תנועתי, דוגמת ה"קאחה-לאבורל" - הבנק של מונדרגון.

 

עמיקם אוסם: יש מקום ליזמות בפיתוח שירות. יכול להיות מצב שבו חברים פותרים את בעיות השירות לחברים ובכך ניתן לחסוך כסף (ולא רק להרוויח). פתיחת מערכות שירות חשובה לאנשים לנמצאים במקום. השאלה היא אם מתמחרים רק למטרות רווח או כדי לתמחר את הכנסת העובדים. לא להפסיד - אבל לתת שירות ולכסות הוצאות בשותפות.

 

שרה אדום: לא הספקנו לנתח את ההבדל שבין קואופרטיב של הון לקואופרטיב של עבודה - וצריך לתת לזה זמן נוסף. להתארגנות החברתית יש מחיר ויש לקחת זאת בחשבון.

 

בתיה רוקמן: הקיבוצים שבהם צומחות יזמויות הם אלה שנותנים עזרה ותמיכה במערכת המרכזית, שבהם יש דאגה למימון ולשיווק. יזמויות נסגרות כשליזם נגמר הכוח, אבדה הרוח. דברים נולדים מחלומות - אך כד להתמיד דרושים גיבוי ותמיכה.

 

עמיקם: ועוד נקודה אחת: דרוש פרגון הדדי של החברים.

 

 

                                                                                                            רשמה: אילנה.