ENGLISH
קואופרציה   האם? כיצד?

 

סמינר אפעל

טלפון: 03-5301258
פקס: 03-5355718
דוא"ל: 
ilanal@takam.co.il

אבי לפידות

יועץ לתכנון כפרי כולל

‏21/06/2005

 

קואופרציה  האם? כיצד?

 

הקואופרציה בישראל נמצאת מזה שנים בנסיגה מתמדת. זאת לעומת התנועה הקואופרטיבית בעולם המאגדת כמיליארד איש, מתפתחת ועוסקת בהתארגנויות שונות בתחומי העיסוק, בצורה ובאופי, במגוון המכסה את כל תחומי החיים אולם תחת מערכת יסודות משותפת. מתחייב ניתוח והבנה של הנושא בארץ ובמסגרתו גם תשובה לשאלות היסוד: האם יש לקואופרציה צידוק ועתיד בארץ? מה החולשות של הקיים שהביא לתהליך הדעיכה ? כיצד לפעול?  האם ראוי לנסות ולפתח קואופרציה מחדש?

 

לצורך ניתוח והסקת מסקנות, יש לאפיין את ההתארגנויות תחת כנפי הקואופרציה לתכונותיהן הראשיות, השונות:

 

המשותף לכל סוגי ההתארגנות הקואופרטיבית מכל סוג:

·         עקרונית, לכל חבר קואופרטיב בעלות שווה וכושר השפעה שווה באסיפת " בעלי המניות" – החברים. (הסתייגות: יש וריאנטים לכך, בכולם נשמר העיקרון הבסיסי של שוויון כושר השפעה של החברים בקואופרטיב).

·         ניהול דמוקרטי לפי כללים מובנים.

·         אחריות ככללית-משפטית מוגבלת של כל חבר.

·         הבעלות הקואופרטיבית מתייחסת לנכסים ולדרך הפעלתם.

 

אבחנה בין סוגי קואופרטיבים:

ניתן לסווג את ההתארגנות הקואופרטיבית לשני סוגים עיקריים:

1.            הנכסים המשותפים מופעלים ע"י הקואופרטיב ומייצרים הכנסה ממכירת מוצרים ו/או שירותים בתחום העיסוק של הקואופרטיב.

דוגמאות לסוג: קואופרטיבים בתחומי תעשיה, ייצור חקלאי, מסחר, הספקת שירותים שונים וכו'.

2.            הקואופרציה מתמצית בבעלות המשותפת על הנכסים ואלה אינם מוכרים שירותים או מוצרים החוצה. 

דוגמאות לסוג:  קואופרטיבים של שיכון, כשהדיירים הם בעלי הדירות. (קואופרטיב כזה יכול להפוך לקואופרטיב מהסוג הראשון אם חלק או מרבית הדיירים הופכים להיות שוכרים שאינם חברים). קואופרטיב נוסף לדוגמה מסוג זה יכול להיות: מלכ"ר בתחום החברתי–חינוכי שמאורגן כקואופרטיב ללא כוונת רווח. קואופרטיבים מסוג זה מסיימים בדרך כלל את חייהם באופן טבעי עם סיום החיים של החברים בהם או כשהם משתנים לקואופרטיבים מהסוג הראשון.

דוגמאות נפוצות יחסית שלהם בארץ: 

שכונות "מעונות העובדים" בערים שהוקמו בשנות ה- 30 וה- 40 למאה הקודמת, וכן שורת ישובים קהילתיים  במרחב הכפרי (כ - 170 במספר) שהוקמו במקור בדרגות קואופרציה שונות.

 

בארץ מצויים, או שהיו מצויים בעבר קואופרטיבים מכל הסוגים. כולם מאורגנים (23 סוגי קואופרטיבים בחוק!) לענייננו, החלק החשוב הם הקואופרטיבים מהסוג הראשון שמטרתם עיסקית.

לצערנו, פקודת האגודות השיתופיות לפיה מאורגנים חוקית כל הקואופרטיבים, שהובאה כידוע  לארץ מהודו בהתאמות מסוימות, בשנות העשרים למאה הקודמת ע"י שלטונות המנדט הבריטי והיא השוררת עד היום, ובעקבותיה - תקנוני ההתאגדות של מרבית סוגי הקואופרטיבים  - פרט לקואופרטיבים שמאוגדים כ"קיבוץ" או כ"מושב שיתופי" -  יש בהם כשל מבני בסיסי:

פרט לתקנוני הקיבוץ והמושב השיתופי, בכל המבנים המשפטיים-אירגוניים של הקואופרטיבים האחרים והיה והתאגיד מצליח וצובר רווחים – אלה נזקפים לערך השוק של מניות של חבריו ואם ייכשל כלכלית – הרי יעלם מעצמו.

 

כתוצאה: במנה החוקי של הקואופרטיבים בארץ קיים תמריץ מובנה לא להתרחב ולקבל חברים חדשים: כי הרי למה להתחלק בהון הנצבר? התמריץ הוא לקלוט עובדים שכירם. לאחר זמן, עם התבגרות החברים המייסדים של קואופרטיב מצליח, הם או יורשיהם ירצו בד"כ לממש את ערך מנית החברות ובכך מתחסל הקואופרטיב והופך לתאגיד כלכלי מסוג אחר המוכר בחוק כמו חברת מניות וכו'.

יש גם לזכור שהחוק בישראל מאפשר בקלות יחסית מעבר מקואופרטיב לצורת התאגדות רגילה אחרת אבל לא להיפך.

 

רק בקיבוץ ובמושב השיתופי בארץ – כמו בתנועה הקואופרטיבית של מונדרגון שמרכזה בחבל הבסקים בספרד, תקנון ההתאגדות מפריד בין ההישג הכלכלי של האגודה לבין ערך המניה של החבר בה, גם כאשר קיימים הסדרים הקושרים בין ההישגים הכלכליים של הקואופרטיב לבין תמריצי רווח שמחולקים לחברים בו בהתאם להישג הכלכלי השנתי של הקואופרטיב. הסדרים אלה כוללים גם הסדרי פרישה שמונעים דילול של מניות הקואופרטיב ומאפשרים במחיר "עלות יצירת מקום עבודה ופרנסה" לחבר חדש להתקבל לקואופרטיב כחבר ואינם מבוססים על השקעת של חבר חדש לפי "ערך המניה" של הקואופרטיב המצליח.

 

להערכתי, הבנת עניין מרכזי זה מהווה מפתח לחידוש רעיון הקואופרציה בארץ ופתח להקמה מחודשת של קואופרטיבים בתחומים השונים של הכלכלה. לכך יש צורך לבנות מלמטה, באופן הדרגתי הסדרים חדשים, הסדרים שבעתיד יהיה להם ביטוי גם בהתאמת החוק.