ENGLISH
סיכום מפגש צוות ההיגוי להתחדשות הקואופרציה מ-6.5.05

 

סמינר אפעל

טלפון: 03-5301258
פקס: 03-5355718
דוא"ל: 
ilanal@takam.co.il

המרכז ללימודי הקואופרציה

 

אפעל, יום ו', 6.5.05

 

השתתפו:

מיכה ברנר, צביק'ה מזרחי, משה גריינר, אמציה רייז, יהודה פז, עמוס דוידוביץ, אלי בן-הרוש, אלכס אברמוביץ, אביב וסרמן, רוני בוכמן, דודו קוכמן, מולי דור, אילנה לפידות.

 

רשימת הנושאים על סדר היום:

ריענון המוצר

המותג - שיפור הדדמוי

מרכז הדרכה

מקורות מימון

הקמת רשת - שולחן משותף לכל המעוניינים, לכל הגורמים הרלוונטיים

חלוקת תפקידים: הנהלה, מבנה ארגוני, מי עושה מה ולמי להתחבר

שיווק ופרסום

מטרות כמותיות על פני לו"ז

קהל היעד ("מסכנים" או אליטות)

ניהול והון אנושי

מודלים לשותפות - גמישות, מודלים שונים להתארגנות.

חקיקה.

שימור הקואופרטיבים הקיימים

 

צביקה, מנחה המפגש, ביקש מכל אחד מהמשתתפים להציג את עצמו, את קשריו לנושא הקואופרציה ואת ציפיותיו ממפגש זה.

 

צביקה מזרחי, חבר קיבוץ גליל-ים, מנהל המכון לייעוץ ארגוני של התנועה הקיבוצית, מתחבר לרעיון ומאמין בו.

משה גריינר, בעל חברה לייעוץ כלכלי, 15 שנה יועץ כלכלי של מרכז הקואופרציה. בעבר עבד ב"חשב" ובייעוץ בתנועה הקיבוצית. מאמין ברעיון ומחפש דרך להסביר לאנשים שההתארגנות הנכונה היא הקואופרטיב.

ד"ר יהודה פז, חבר קיבוץ כיסופים, 55 שנה בקואופרציה. חבר ההנהלה המצומצמת של ICA ויו"ר הועדה להשכלה קואופרטיבית של ICA (ברית הקואופרציה הבינלאומית). מצפה: לסמן תחומים שבהם אפשר ברצינות לפעול ולהתמקד, כדי לצאת לתוכנית התחדשות.

עמוס דוידוביץ, חבר קיבוץ גזר ופעיל בנושא. יש היגיון בקיום הקואופרציה. גם בקיבוץ המשתנה - צריך להסתכל קדימה ולהתארגן כקואופרטיב.

אלי בן הרוש, מנכ"ל קואופרטיב "שומר ישראל" מצפה להתחדש - לא רק מתוך המצוקה אלא מתוך צורך רעיוני וכלכלי. לגרום לאנשים לתחושת סולידריות, ולו במישור העסקי. להכניס אתה נושא לתודעה ולסדר היום. יש היום התעניינות ואף התפעלות בין צעירים.

אלכס אברמוביץ, חבר קואופרטיב ("דן") 37 שנה, 7 שנים במרכז הקואופרציה, עובד בנושא ארגון והפעלה. מאמין בנושא, מאמין שיש כוחות לפעול, יודע שיש יכולת.

עו"ד אביב וסרמן, מנהל החטיבה לזכויות הפרט במכללה למשפטים, רמת-גן. ממייסדי המכללה החברתית-כלכלית. יושב על שתי פלטפורמות ורוצה לחבר אותן לקואופרציה. פיתח מומחיות בנושא זכויות עובדי שכר נמוך. חשוב מאוד להכניס רגל לעולם האקדמי ולרתום גורמים אקדמיים לקידום נושא האגודה השיתופית.

אילנה לפידות, חברת קיבוץ צרעה, מנהלת סמינר אפעל והמרכז ללימודי קואופרציה. מצפה שהצוות יסייע למיכה בגיבוש תוכנית עבודה להתחדשות הקואופרציה, כמו גם לפיתוח מרכז פעיל ללימודי קואופרציה באפעל.

רוני בוכמן, חבר קיבוץ געש, מנהל ההדרכה של איגוד התעשייה הקיבוצית. 40 שנה בקואופרציה. נחשף לנושא מגיל 0 - אבא וגם סבא היו חברי קואופרטיב. מצפה לתוכנית עבודה.

דודו קוכמן, חבר הכפר השיתופי כפר הרי"ף, מזכ"ל האיחוד החקלאי. בתפיסת העולם של הייקים, מייסדי תנועת האיחוד החקלאי - השיתוף היה וולונטרי, לא כפייתי. היום, עקב המשבר, נתפסת הקואופרציה בהתיישבות כדבר רע. צריך להחזיר לה את כבודה כגורם ממנף להמון תחומים ולהביא את המודעות ליישובים, באמצעות הדרכה והשתלמויות.

מולי דור, חבר מועצת מרכז הקואופרציה וביה"ס לקואופרציה. מכהן היום כסגן ראש עיריית רמת גן, עובד בהנהלת קופ"ח כללית ובעבר - סמנכ"ל חברת העובדים. מצפה להימצא, בסופו של התהליך, עם כלים מעודכנים להתמודדות עם הבעייה של חוסר-האטרקטיביות של הנושא היום, עם השם האנאכרוניסטי, העייף, שיש לקואופרטיב.

אמציה רייז, חבר קיבוץ עין-המפרץ, מנהל קרן "תנופה לצמיחה" של ההסתדרות, מלווה את הקואופרטיבים ומסייע להם, עומד בראש המכללה לקואופרציה.

מיכה ברנר, יו"ר מרכז הקואופרציה. בן קיבוץ שדה-אליהו - בתנועה הקואופרטיבית מלידה. מיד אחרי הצבא הצטרף ל"אגד" - 40 שנה בקואופרטיב. מש' 1988 חבר הנהלת אגד, חבר מזכירות, בש' 2004 נבחר כיו"ר מרכז הקואופרציה.

 

מיכה:  עם הכניסה לתפקיד במרכז הקואופרציה היה הכרח לטפל, קודם כל בצד הארגוני, אחרי תקופה של הזנחה. לאחר הטיפול בשיקום הכלכלי הגיע זמן לשאול: מה אני עושה פה ומה רצוני לקדם? מכל תפארת הקואופרטיבים הרבים שהיו ליצרנות, תחבורה ושירותים - נותרו היום רק כ- 30 - 40 אגודות פעילות. דרושה תוכנית עבודה מסודרת, מוגדרת, שתוכל להביא אותנו למסקנה, תוך זמן קצר, האם אנחנו מסוגלים לקדם את הנושא - אם לאו. אני רוצה לעשות את הניסיון והוא נראה לי חשוב: להניע את הפוטנציאל הקיים, ליצור מודעות בציבור לאפשרויות הטמונות באגודה השיתופית.

 

אילנה:  שמחה מאוד לארח את הפורום הזה באפעל. עוסקת בנושא מאז ניסיוננו להקים כאן את המכללה לקואופרציה, בשיתוף אוניברסיטת לסטר, רעיון שנחזור אליו, אולי, ביולי השנה. כדי להתחדש ולעודד הקמת אגודות שיתופיות, גם של קבוצות שבאות מן המצוקה וגם של קבוצות מקצועיות מהמעמד הבינוני, צריך לנתח ולברר מה גרם לכך שקואופרטיבים שהצליחו והתעשרו - התפרקו מהמסגרת השיתופית והעדיפו לחלק את המנייה לחבריהן (דן, הריבוע הכחול ועכשיו - הויכוח על תנובה). עלינו לבדוק מודלים שונים (כמו במונדרגון - קואופרטיב של עבודה ולא של הון) ולאמץ דגם שאינו מעודד פירוק וחלוקת ההון. יש לנו עבודה שיווקית רבה בשיפור הדימוי של האגודה השיתופית ונוכל למצוא לכך שותפים בהמון ארגונים חברתיים שמתרבים כפטריות בארצנו. יש לאחד כוחות ולהקים קואליציה של הארגונים. עלינו להקים לובי ולגייס חברי כנסת ומשפטנים, כדי ליצור חקיקה תומכת קואופרציה.

 

יהודה:  ישראל היא מדינת הקואופרציה. ללא הקואופ' - לא היתה מדינה.   תפקידינו הם:

הגנה על הקואופרטיבים הקיימים.

בחינה מעשית - כיצד לחדש קואופרציה בתחומים חדשים.

שינוי התדמית.

יצירת מסגרת ארגונית לעשייה.

 

בנושא ההגנה עלינו למנוע, קודם כל, את פירוק תנובה. מי שייפגע מהמהלך אלה הרפתנים, שיישארו גם ללא פנסיה. אפשר להנפיק את תנובה בבורסה מבלי לפרק את האגודה השיתופית ויש להיאבק על זה ולנצח, כמו המאבק מול לויט בקרב על קואפ' ירושלים. משרד התמ"ת מכין תוכנית תעסוקה - הקואופרטיב - יוק. יש לטפל בשינוי חוק הקואופ' המיושן. הקואופרציה מקבלת היום רק את השוליים - אבטחה, תפירה - תחומים שבהם הקפיטליזם נכשל. בכל התחומים המועמדים להפרטה - צריך להיכנס הקואופ'. תחום הרווחה, הטיפול בקשישים - הכל נמכר בסיטונות לגורמים פרטיים. גני הורים, טיפול בילדים, מערכות תומכות בחינוך ובבריאות - כל אלה יכולים למלא הקואופרטיבים. הבנקאות בישראל - אין מדינה בעולם שיש בה רווחים כאלה לבנקים. הביטוח הוא עוד גורם שגונב את כספנו וכן השיכון. דירה בתל אביב יקרה יותר מכל דירה בעולם. לכל הנושאים האלה יכולות להיכנס ברצינות אגודות שיתופיות - להתחיל מהרווחה, השמירה והבנקאות. כלינו להפוך את שולחן הקואופרטיבים למסגרת קבועה, להרחיב פעילות ולגייס תקציבים. עלינו להביא ארצה אנשים ממקומות שבהם יש קואופרציה מצליחה, כזו שמכה את הקפיטליזם.

 

צביקה:  מציג את מבנה הדיון וראשי הפרקים: 1. ריענון המוצר  2. המותג.

 

אנחנו חייבים להתמקצע ולהקים כאן מכללה לנושא להגדירו וללמוד לשווק אותו. השם יוצר התנגדות. הסביבה ההיסטורית לא מתאימה למציאות של היום.

 

מולי:  כולם רואים את התמונה, אך באופן מדהים לא עושים כלום. יש לבחון את הגורמים למה שקרה, הקונפליקט בין "מה יוצא לי מזה" לבין מה שמגשימים במשותף הקיבוצים המצליחים רוצים להישאר שיתופיים ולעומת זה ב"קואופ' הריבוע הכחול" - ההצלחה הביאה להרס. מציע: סריקה כללית רצינית של כל אחת מהמערכות. לזהות את הצרכים של כל הקואופרטיבים ולבנות להם מערכת הגנה והישרדות. מכשיר לניתוח יתרונות וחסרונות ועזרה לשימור הקוואפרציה.

 

רוני:  הנוסחה היא התחברות לצורך: הקמת קואופרטיב כדי לפתור בעייה, תוך הוכחת הסינרגיה, שביחד כדאי יותר מאשר לבד.

 

דודו:  הקתדרה האקדמית היחידה שעסקה באגודה השיתופית נסגרה עם מותה של פרופ' סמדר אוטולנגי ז"ל.  אנו חייבים להתחבר לגוף אקדמי ולעודד מחקר ועיסוק בנושא. הקואופרטיב נתפש רע בגלל מערכות ישנות. רענון המוצר קשור גם לרענון השם. תפקידנו לעסוק ביחסי ציבור, בהדרכה, ובהסברה - שרעיון השיתוף יכול להביא תועלת להרבה אנשים.

 

אמציה:  תפסת מרובה - לא תפסת. צריך להתמקד בדיון מצומצם ולא בכל המפה. הקואופרטיב הוא שותפות של שווים, שצריך לגייס לו הון שאיננו שייך לחברים, בתנאים של מדינת ישראל. הבעייה המרכזית של תנובה היא גיוס הון. להבנתם לא ניתן לעשות זאת במסגרת קואופ'. מתוך ניסיון בליווי שני קואופרטיבים - בלי מקור של תמיכה - אין סיכוי להקמת קואופ'. ישנן קבוצות שנרשמות אצל אורי זליגמן כאגודה שיתופית למטרות שמירת תנאי כניסה (ישובים קהילתיים וכו') - אך לא קואופרטיבים ממש. דרושה עזרה בגיוס הון לפחות בחמש השנים הראשונות. לא ניתן להקים היום קואופ' של קרן פנסיה, למשל - הממשלה לא תאפשר. זו בעיית המפתח היום ויש לומר דברים ברורים. צוות מצומצם צריך לגבש הצעה של 5-6 מודלים בסדר קדימות.

 

אלי:  הרעיון העסקי הוא הקובע, ההיתכנות הכלכלית. צריך להפוך את הקואופ' למודל של הצלחה. חשובה בחירת האנשים הנכונים כדי להצליח ולשווק את ההצלחה.

 

משה:  עומדת כאן שאלת ריענון המוצר - לעומת ריענון הצגת המוצר. צריך להביא יזמים, הון, רעיונות יצירתיים. לפעמים צריך לוותר על אלמנטים מסויימים של שיוויון כדי להביא אנשים מוכשרים. להקים אתר אינטרנט, למצוא פתרונות לרתיעה מהשם. להציג את הנושא בצורה חדשנית ורעננה.

 

מרכז הדרכה

 

אביב:  מציע להשתמש בפלטפורמה של המכללה החברתית-כלכלית. המכללה עובדת. יש 4 סניפים, 400 לומדים - מבני מעמד הביניים, ביניהם כלכלנים ועורכי-דין. יש מקום לשת"פ. יהודה פז ואנשים בעלי ידע כמותו צריכים להצטרף ולהביא ללמודים את המידע - מה קורה בתנועה הקואופרטיבית בעולם. זה יכול להביא למהפכה במיתוג. יגיעו אנשים למכללה שיביאו אתה רעיון של FAIR TRADE. המכללה תספק במה ותלמידים.

 

עמוס:  לקבוצה שרוצה להקים קואופרטיב דרושה הדרכה מעשית. צריך לפתח גם הדרכה תיאורטית וגם הכשרה מעשית. מוכן להירתם לכל מסגרת שתרצה לעסוק בנושא. בקיבוצים ובמושבים יש אנשים רבים שלא הלכו ללמוד. עלינו להציע להם קורס אקדמי בנושא הקואופרציה, דוגמת הקורס של ד"ר פיטר דייויס. יכולנו למשוך הרבה אנשים ללימודים מעמיקים.

 

אילנה:  בצד המכללה החברתית אנו מבקשים לפתח את מרכז הלמידה לקואופרציה באפעל. ביולי הקרוב אמור פיטר דייוויס לחדש את הפרוייקט ונראה אם נוכל להתחבר אליו ולחדש את הניסיון להקים כאן מכללה לקואופרציה.  פונות אלינו קבוצות שמתעניינות בהקמת קואופרטיב ואפעל הופך לכתובת מרכזית ללימוד, הדרכה, ליווי והתחברות ל"רשת".

 

רוני:  הצג המרכז התיאורטי דרוש מרכז הדרכה מעשי באפעל, בשיתוף מרכז הקואופציה. עלינו לחבר לרשת כל מי שמעוניין לקדם את העניין ולהוות כתובת בנושא.

 

מולי:  צריך להתמקד בצורכי ההדרכה של מרכז הקואופרציה, הדרכה ככלי תומך בשמירה על הארגונים. למרכז הקואופרציה יש כמה קרנות לצורך העניין. הקורסים יכולים להיערך באפעל או במרכז הקואופרציה, סביב תוכנית הדרכה שנתית. המכללות היום הן עסק כלכלי מצויין. עלינו לגייס הון התחלתי ולהתחיל לפעול, תוך איתור הצרכים של הקואופרטיבים הקיימים.

 

יהודה:  במכון הנגב יהיו השנה 3 קורסים לניהול קואופרטיבי: שני קורסים בינלאומיים וקורס אחד לבדואים.  עלינו לנסות לבדוק שוב את האפשרות ללימודי תואר בשיתוף עם פיטר דייוויס. תומך בהצעת דודו לחיפוש מערכת אקדמית במקום הקתדרה באונ' תל אביב.

 

אמציה:  בצד הקמת שולחן הארגונים הקואופרטיבי - לתיאום בין המוסדות והארגונים הקואופרטיביים, יש להקים שולחן משותף של כל מוסדות הלימוד וההדרכה בנושא, כולל תנועות הנוער. גוף מתאם בנושאי הדרכה. לא לעזוב אף מעגל מכל המעגלים: חינוך בבתי הספר האזוריים, תנועת הנוער, קבוצות שיתוף - דרושה יד מרכזת ומתאמת.

 

צביקה:  חסר לנושא "בית יולדות", סילבוס מסודר: הגדרות, חזון, בדיקת היתכנות, גיבוש קבוצה, נושאים פורמליים, משפטיים, פיננסיים.

 

משה:  דרושים חונכים ומלווים לכל גוף שקם, לליווי יומיומי.

 

אלכס:  יש שיתוף פעולה בין הגורמים וגופים פונים אלינו, למרכז הקואופרציה. ראינו שארגונים חיצוניים (עמותות, משרדי ממשלה, רשויות מוניציפליות) מובילים את הקבוצות ושומרים על שליטה בפרוייקט. יש לנו בעייה להתמודד עם הפוליטיקאים והאינטרסים שלהם.

 

אביב:  חשוב ליצור קשר עם מט"י, להתחבר אל הקרנות לפיתוח עסקים קטנים ובינוניים. להדק את הקשרים בין מרכז הקואופרציה לביניהם.

 

מימון

 

מולי:  זו שאלת מפתח. היעדר הון עצמי הפיל את חברת העובדים. בכל שנות התפארת היתה מטרייה ממשלתית שנתנה גב למערכת הקואופרטיבית, היה ליווי, היו ערבויות. המערכת שמשתלטת על תנובה בודקת מה יקרה ברבעון הבא - ולא מה היא מייצרת עכשיו. יש לנו בעייה קשה, יסודית, שצריך להבין אותה. המערכת הקואופרטיבית לא יכולה להראות למישהו, לבעל-הון, רווחים עתידיים. זה מוביל לחיפוש שותפים לא בין בעלי הון. בעל הון, בהגדרה, לא ייכנס למערכת השיתופית.

 

יהודה:  הבעייה שמולי מעלה היא בעייה של כל התנועה הקואופרטיבית בעולם. יש רעיונות של אגרות חוב וכיו"ב. יש תנועה של "אחריות חברתית". זהו נושא מורכב, רציני. קיימים בעולם פתרונות בשטח. התעשיות הקיבוציות המצליחות - אינן מתקשות לגייס הון. במסגרת הצוות - דרוש צוות מקצועי שעובד על מתודולוגיות שונות של גיוס הון ושותפים. במקרים מסויימים אפשר לפנות לתנועה הקואופרטיבית הבינלאומית. השאלה: כיצד מגייסים מהגופים השותפים תקציב לקיום מרכז ההדרכה באפעל. עלינו לפנות לתנועות הקיבוציות והמושביות, לבדוק קבלת תמיכה מתקציבים ממשלתיים (תמ"ת), חברת העובדים, ההסתדרות, הג'וינט ועוד. מי שצריך להיות ממונה על המערכת - כגזבר וכגייס כספים הוא אמציה, כמובן.

 

משה:  אין בעייה למצוא מימון לקואופ' אם יש מודל עסקי טוב עם הוכחה שאפשר להרוויח. הממשלה לא נותנת כסף, אך מוכנה להשתתף בערבויות. חברי הקואופרטיב צריכים להאמין ברעיון ולהעמיד מודל עסקי בר-סיכוי.

 

אמציה:  הבנקים היום מכירים בצורך שלהם לתרום לקהילה, זה נושא חם - ובנישה הזו אפשר להיכנס כדי להשיג סיוע לקואופרטיבים. חברת העובדים נמצאת בגל של מקום להשקעה, אך כדי להגיע אליה יש לעבור דרך מטריה פוליטית. לכמה מיוצאי חברת העובדים (דוגמת בני גאון) אפשר להזכיר את עברם כדירקטורים בחב' העובדים. אפשר להיעזר גם בתנועה הקואופרטיבית הבינלאומית וביהודים טובים שרוצים לעשות דברים מועילים. בהיבט הריאלי - יש אפשרות לגייס משאבים שמספיקים לפעילות מינורית: החזקת המרכז באפעל, ימי עיון וכנסים. ליווי הקואופרטיבים  צריך להיעשות באמצעות "בית היולדות" של מרכז הקואופרציה. אסור לוותר על תמיכת הממשלה ועל תקציב ביה"ס לקואופרציה במשרד העבודה.  להסביר לפוליטיקאים שלנו שיש לדרוש את תיק העבודה.

 

רשת

 

שולחן הארגונים הקואופרטיביים הוא גוף העל לפעילות.

 

אמציה:  תפקיד שולחן הארגונים ליצור 4 מעגלי פעילות בחסות מזכירי התנועות:

ליווי של הקמת קואופרטיבים, שיתופי פעולה, יזמויות - בהתיישבות העובדת ובכלל.

שינוי החקיקה בנושא האגודה השיתופית (קיים פורום של עורכי דין העובד על הנושא, אך זז לאט מדי.

מעגל שמרכז את כל הקואופרטיבים הקיימים - עזרה הדדית, "שוק ירוק", הצגת פתרונות.

קשרים בינלאומיים.

 

אביב:  דרוש מבנה ארגוני רחב הרבה יותר, כולל: גורמים באקדמיה, פרופסורים לכלכלה שיש להם עניין בנושא, מעצבי דעת קהל, ארגונים חברתיים. לקרב ולתת כבוד לשותפים אינם באים מהמחנה הקיבוצי-מושבי.

 

יהודה:  יש צורך בהפרדה בין גוף שעוסק בקידום הקואופרציה לבין גוף שעוסק בהקמת קואופרטיבים ובליווי. מסגרת אחרת - להדרכה מעשית.

 

עמוס:  המשימה קשה בגלל ההיסטוריה. אנו מנסים להחיות דבר בעייתי. צריך להתחיל בצורה מכוונת וצנועה בדברים שיגרמו להתחלה של "ביעבוע" ציבורי. לעלות על סדר היום הציבורי המזדמן (פירוק "תנובה", מכירת "ארקיע"). לגלות את כל המתעניינים, לייצב אתה כלים שיהיו מוכנים לרגע שהצוות הזה יוכל להשתמש בהם. בגלל השם הרע שיש לקואופרטיב - חייבים לצאת לדרך רק כשיש סיכוי להצלחה.

 

מולי:  במאבק על תנובה ההכרעה תיפול במגרש הכלכלי. צריך להציג אלטרנטיבות. עלינו להקים אתר אינטרנט. התפוצה ברשת חיונית.

 

                                                                                                            רשמה: אילנה