ENGLISH
האגודה השיתופית בצליחת המאה העשרים ואחת
סמינר אפעל המכללה הישראלית לקואופרציה
טלפון: 03-5301258
פקס: 03-5355718
דוא"ל: ilanal@takam.co.il
יום עיון לזכר פרופ' סמדר אוטולנגי ז"ל אשר התקיים בסמינר אפעל ביום א', 21.3.04
קהל הנאספים בכנס לזכר סמדר אוטולנגי ז"ל היה מורכב, בעיקר, מאנשי מושבים וקיבוצים ומאלה שיועצים להם: עורכי דין, רואי חשבון, עובדי משרדי הממשלה. מה שציין את רוב הדוברים, במושבים השונים של הכנס, שכמעט לכולם היה קשר אישי עם סמדר ז"ל, לכל אחד היה סיפור אישי אתה ולכולם היא הייתה ידידה, יועצת חכמה ורבת יידע, מתנדבת לסייע ללא בקשת תמורה. כזו הייתה סמדר אוטולנגי ז"ל, כפי שדמותה עלתה מדברי כל המשתתפים: אשת אקדמיה רצינית ואוטוריטה בנושאי האגודות השיתופיות ודיני הבוררות, אשה קורנת, אופטימית, בלתי אמצעית ביחסיה עם בני אדם, גדולים וקטנים, עמיתים ותלמידים, ועבורנו - ידידת אמת להתיישבות העובדת.

הכנס נפתח בדברי זיכרון מפי עו"ד עמיהוד בן-פורת, עמרם שושן ונציגי המשפחה. ריגשו אותנו מאוד דבריו של אריאל אוטולנגי, האיש של סמדר, ושל בתם אונית. הצטרפה לדוברים המשפחתיים עדה סירני (יראון), בת דוד של סמדר. אונית כתבה כך:

"גם אנחנו רצינו לומר כמה מילים, אך מזווית קצת אחרת, מגובה עיניו של ילד, מטר ועשרה בערך.

כשהיינו קטנים נראה היה לנו שלאמא ארבעה בנים: אונית, טליה, אלדור ו"הבן הממשיך". האחרון היה בחזקת אחינו המאומץ, האח הבלתי נראה, ששמו הלך לפניו. הוא הצטייר לנו כבעל אופי ססגוני ואישיות מורכבת במיוחד. את אמא הוא העסיק ימים ולילות ומוחה קדח כדי למצוא פתרונות לבעיות שאפפו את דמותו.

לימים הבנו, שבנוסף לכל מעלותיו, הוא גם אישיות משפטית וקראנו לו "אישו". כילדים אנו זוכרים את אמא מתחקרת בחיוך כל מושבניק שהיה נקרה בדרכה - אם במסגרת טיול משפחתי, אסיפת הורים, או סתם הליכה למכולת. אמא הקשתה שאלות בענייני תפעול המושב, הועד המכהן, האסיפה הכללית, עד שהיתה מגיעה לגורלנו של אחינו, הבן הממשיך. הללויה!

לנו לא תמיד היה ברור מי הוא שתורם מידיעותיו למי - הוא לה או היא לו. שכן היא העמיקה מאוד בחקר תחום זה, שככל הנראה רב היה הנסתר על הגלוי ולא רבים חקרוהו.

אמא אהבה את תחום האגודות השיתופיות וחקר המושבים והקיבוצים ו"חייתה" את הבעיות והסוגיות המשפטיות בלהיטות, כאילו בדמה הן. תמיד נכונה היתה לתת עצה ולמצוא פתרון לכל מי שפנה אליה, בין אם משפטן ובין אם הדיוט. פניות אלה, שנעשו אף בטלפון הביתה לא תמיד בשעות המקובלות, נענו על-ידה תמיד בסבלנות, ברצינות ובכובד ראש. אמא שמחה על שניתנה לה ההזדמנות לעזור, דבר שהוכיח לה שוב ושוב עד כמה מחקרה האקדמי אינו תלוש מהשטח, נהפוך הוא: הינו חיוני ביותר למגזר ההתיישבות הקואופרטיבית.

אמא, שהלכת מאתנו לא מזמן והשארת אותנו יתומים, באנו כאן היום להתייחד עם זכרך, יחד עם מי שמכיר היטב את "הבן הממשיך", שהתייתם גם הוא ממך. ננצל במה זו ונבקש בשמך שמישהו יאמץ אותו, כמו גם את כל שאר הסוגיות המשפטיות בהן עסקת, וימשיך בכך את דרכך".

המושב הראשון של הכנס עסק בעתיד הקואופרציה בכפר הישראלי. יהודה פז, בדברי הפתיחה, תיאר את עוצמת הקואופרציה החקלאית בארצות שונות ואת הקואופרטיב כפתרון כלכלי-חברתי-אנושי נכון לייצור המקומי, לכפר, לפריפריה, דווקא בעידן הגלובליזציה. שאלנו את מזכירי התנועות (איתן בן דוד - תנועת המושבים, יאיר רינמן - הקיבוץ הדתי, נתן טל - התנועה הקיבוצית, דודו קוכמן - האיחוד החקלאי), נוכח תהליכי השינוי וההתפרקות מהיחד ומהשיתוף, איך הם רואים את המשך דרכה של האגודה השיתופית במושב ובקיבוץ. מצאנו שיש תמימות דעים ואף תקווה ואופטימיות בין ארבעת נציגי ההתיישבות ויאיר רינמן אף גייס את המשנה לעזרת החזון: "שלי שלך ושלך שלך - זו מידת החסיד. שלי שלי ושלך שלך - זו מידת סדום", כי מקום שבו כל אחד דואג רק לעצמו ולשלו, לא חולק עם הזולת ואינו מגלה אמפאתיה כלפי הזולת - הופך במהרה לסדום.

המושב השני עסק חוק האיגוד השיתופי ובשינויים שעומדים לחול בו. הנחתה והציגה את השאלות ח"כ אורית נוקד. עורכי הדין דורון דינאי ורמי אבידע הסבירו במה החוק הישן (חוק מנדטורי שעד היום הנוסח האנגלי שלו הוא המחייב) של צורת תאגיד שונה מכל התאגידים (התאגיד היחיד שמובנים בו יסודות אידאולוגיים) אינו תואם את צרכי השעה. עקרון הניהול העצמי בקואופרטיב יצר קשיים וחייב הקמת חברות-בת, מעמד מנהל עסקים חיצוני אינו מוגדר, נושא ועדות המשנה (שחבריהן לא תמיד הם גם חברי האגודה) יצר סתירות, נושא התאמת חברי הועד המקומי לועד האגודה הקהילתית (בהרחבות), הורדת גיל החברות באגודה, הכנסת ועדת ביקורת לאגודה בתוקף החוק. הצעת החוק החדשה באה לצמצם, לדברי אבידע, את הנזק שגרם מינהל מקרקעי ישראל לישובים.

עו"ד אורי זליגמן, רשם האגודות השיתופיות הוסיף ואמר שמשנת 1933 הוכנסו לחוק רק 7 תיקונים. כל ההערות שנשמעו וכן דיני חברות - הם הבסיס להצעת החוק החדשה, שתכניס שינויים רבים. נכנסו לחוק עקרונות הקואופרציה, כפי שנוסחו ע"י ICA. יחד עם פסיקות בית המשפט יהיה תהליך של התאמת והגמשת החוק, שיצמצם את סמכויות הרשם אך יגדיר אותן בצורה ברורה. גם השם ישתנה (לא עוד "איגוד שיתופי" אלא "חוק האגודות השיתופיות"). גם אורי משדר אופטימיות בעניין עתיד הקואופרציה: בשנה האחרונה נרשמו 186 אגודות שיתופיות חדשות, כולן פעילות.

המושב השליש עסק דרכי יישוב סכסוכים באגודה השיתופית, שאף זה היה תחום מובהק שעסקה בו סמדר ז"ל. ישראל ויזל הציג את דרכי עבודת המוסד לבוררות בתנועה הקיבוצית, שקיבל עידוד רב מסמדר, שסייעה בהקמתו. סמדר האמינה בתבונתם של הבוררים שאינם משפטנים, המביאים הנמקות "מן החיים" לעומת ההנמקות המשפטיות, וראתה במוסד מנגנון הוגן לטיפול במחלוקות שבין החבר לקיבוצו. רק 80 קיבוצים אימצו את הסעיף של חובת הבוררות, אך גם כאלה שלא אמצו משתמשים בשירותי המוסד ויש תהליך של זיכוך האווירה סביב יישוב הסכסוכים. לבוררים יש בעייה עם תקנון הקיבוץ המיושן והאנאכרוניסטי ועל הבורר לפסוק על בסיס התקנון - תוך התחשבות בנוהגים קיימים.

עו"ד עפר נועם הסביר את חשיבות המוסד לבוררות הנותן פתרון יעיל וחוסך עלויות, לעומת מערכת המשפט היקרה. ישנם סכסוכים במושבים הנמשים שנים (נושא "הבן הממשיך") ללא פתרון והבוררות מקצרת הליכים. ישנם שלושה סוגי בוררות (בבוררות רשם - מעמדו של הרשם כבית משפט מחוזי. בבוררות התנועה, על סמך התקנו וחוק האגודות, בית המשפט המחוזי יכול לבטל את הפסק). יש מחלוקת אם בעניין סכסוך בין שני חברים (בניגוד לסכסוך שקשור לכלל האגודה) יש צד לאגודה.

עו"ד יונתן קוברסקי הציג את המסלול של הגישור. יש דרך לשבת עם כל הגורמים בישיבה מקדימה ולהציע את כל האפשרויות של פתרון הסכסוך. הגורמים שותפים לתהליך ובד"כ יש ביניהם יותר הסכמות לגבי העתיד מאשר לגבי העבר. המסלול מאפשר שילוב מגשרים מהתנועה ומבחוץ, שילוב מומחים מהשטח, יצירת חבילה שיוצרת הסכמות ותכנון משותף של מה שעושים בהמשך.

סיימנו בדיון על הרחבות היישובים וההשלכות על האגודה. מפי רו"ח בועז מקלר "חטפנו" על התקפלותנו בפני נוגשי המינהל. לדבריו, משמר דוד ואילות "מוכרים את עצמם" במחיר מוזל מדי למדינה. לו משמר דוד היה הופך מקיבוץ למושב (ולא ליישוב קהילתי), ערך הנחלה במקום היה נשמר ומגיע לערכה של נחלה בכרמי יוסף, היישוב השכן. התימחור נמוך והקיבוץ עוד יוצא כמי שדואג לעצמו וגוזל את המדינה… עו"ד רון בן מיור זרק אלינו את הכדור והטיל עלינו (על אפעל ושות') לעסוק בחקר ההיבטים השונים של האגודה השיתופית ולנסות להבין מדוע לא הצלחנו עד כה לקדם את נושא ההרחבות ומפני מה "נתקענו" עם הקשת המזרחית וכיו"ב.

אתגרים לא חסרים. סיכמנו את הכנס בתחושה שנגענו בקצה מספר נושאים חשובים שלכל אחד מהם שווה להקדיש התכנסות מיוחדת ודיון מעמיק יותר: בהתחדשות החוק, בחינוך לקואופרציה, בדרכי יישוב הסכסוכים, בהיבטים החברתיים של הרחבות הישובים, בייחודה ויתרונותיה של האגודה השיתופית מול תאגידים אחרים, בעבר, בהווה ובעתיד של האגודה השיתופית, ההתיישבות והמרחב הכפרי במדינת ישראל. ננסה להמשיך וליזום מפגשים כאלה ומדי שנה לקיים מפגש לזכרה של פרופ' סמדר אוטולנגי, ידידתנו הבלתי נשכחת.

רשמה אילנה לפידות