ENGLISH
מפגש הסדנא לחידוש רעיון הקואופרציה בישראל בהשתתפות ח"כ מתן וילנאי
סמינר אפעל המכללה הישראלית לקואופרציה
טלפון: 03-5301258
פקס: 03-5355718
דוא"ל: ilanal@takam.co.il
אפעל, 27.8.03
הנושא: כיצד נקדם ונשווק את יתרון הקואופרטיב, מול המצוקה והגלובליזציה, ככלי לסיוע עצמי ולהעצמה של קבוצות וקהילות.
לאחר סקירה של ד"ר יהודה פז על מצב הקואופרציה בעולם, היקפה של התנועה הקואופרטיבית הבינלאומית ( 800 מיליון חברים!), הצלחתם של קואופרטיבים ושגשוגם, העובדה שזוהי תנועה מנצחת ולא רק פתרון לחלשים ולמסכנים, חיזק את דבריו רשם האגודות השיתופיות, עו"ד אורי זליגמן, בנתונים על רישום אגודות שיתופיות חדשות. ח"כ מתן וילנאי הציג את השאלה המתבקשת:
אם הקואופרטיב מצליח כל כך בעולם - מדוע אצלנו הוא נכשל ונמצא בהידרדרות? מדוע יש לו דימוי רע כל כך במקומותינו?
על כך ניסו חברינו להשיב:
· יהודה פז:
צריך קודם כל להסתכל החוצה וללמוד מניסיונם של הקואופרטיבים המוצלחים: קואופרציה מצליחה כאשר חלק מההון לא ניתן לחלוקה ונשאר בקואופרטיב.

· אבי לפידות:
מה שעשה את ההבדל הוא שבארץ צמחה קואופרציה של הון ולא של עבודה. במונדרגון, למשל, הקואופרציה היא קודם כל של עבודה. מי שאינו עובד בקואופרטיב - אינו יכול להיות חבר בו. ההון הוא רק מכשיר. המפתח להצלחה הוא הערך הסינרגטי של קבוצת האנשים הפועלת יחד, לא רק שותפות של בעלי מניות.

· מתן וילנאי:
האיום האמיתי על מדינת ישראל איננו האיום החיצוני, אלא זה שנמצא בתוך החברה הישראלית: הפערים בחברה, התוכנית הכלכלית, שבירת הסולידריות. לכך יש למצוא פתרונות. צריך להצליח, דרך מחקר אמיתי, לעשות את הקואופרטיב מתאים לישראל של 2005, לכלי שיסייע בהצלת החברה הישראלית. המשבר בתנועה הקיבוצית הוא המשבר של החברה הישראלית כולה. עלינו לעסוק בזה בזהירות רבה, בצורה מאוד שיטתית.

· אלדד שלם:
השאלה היא כיצד אנו מפיצים את הנתונים שמסרו יהודה ואורי. עלינו למכור סיפורי הצלחה! לניסיון הקואופרטיבי הישראלי יש יתרון - הקהילתיות. עלינו לטפח ולשווק זאת.

· יוסי ניסן:
הקואופרטיב הוא כלי מצויין להתמודדות עם אבטלה ובעיות תעסוקה. המטפלות שעבודות בחינוך משתכרות 100 ש"ח ליום. קבוצה של מטפלות צריכה להתאגד וליצור קואופרטיב. להקים תאים של אנשים חיים במקומות שההון אינו הולך אליהם.

· דודו קוכמן:
צריך למצוא משאבים לנושא החינוך. אנשים אינם מבינים את הרווח הטמון בהתארגנות קואופרטיבית.

· אורי זליגמן:
יהודה פז גוייס כדי להציל את קואופ' ירושלים והמבצע נחל הצלחה. צריך להתגייס לתהליך כזה גם בקואופרטיבים אחרים. דרוש צוות חשיבה שיתמודד עם העניין ויבנה מודלים כלכליים מתאימים לכאן ועכשיו.

· ישראל רפפורט:
הקואופרטיבים בספרד השקיעו בהכשרה מקצועית, בחינוך ובמיומנות ניהול - מניהול ישיבה קטנה ועד ניהול מפעל. התנועה הקיבוצית הזניחה נושאים אלה. חסרה תחזוקה עצמית כתפיסה. התחלנו עם מדינה של סולידריות, אחדות מטרות, קואופרציה והגענו למקום אחר. הצוות שמתארגן ולומד באפעל צריך להקים שני מסלולים:
1. מסלול כלכלי-חברתי. כדאיות ההתארגנות הקואופרטיבית לפרט. כדאיות בתחרות חופשית בשוק הפתוח.
2. מסלול חינוכי / הכשרתי /הסברתי.

· ערן חרמוני:
מתלבט בשאלה איך מביאים את הרעיון הקואופרטיבי מחדש למגזר העירוני. אני פעיל בגבעת-שמואל ורוצה להקים קואופרטיב של סטודנטים שיתן שיעורים פרטיים לתלמידים, למשל, ועוד פרוייקטים מסוג זה.

· אלדד יהלום:
טרם סיכמנו את מה שלמדנו במונדרגון. לא מוסכם בינינו מה גרם למשבר. אלה שבאו לקיבוץ מבחוץ כדי להתבונן בו וללמוד ממנו לא באו כי היו כאן פדגוגים, אלא באו כדי לראות ולהכיר את התופעה. במונדרגון מצאנו קומפלקס של ערכים חברתיים עם ערכים כלכליים שעובד.

· יאיר לוי:
הנושא עבר שינוי גם בעולם. עברו מקואופרטיב לעניין אחד לקואופרטיב בעל עניינים מרובים. ההון האנושי הוא המרכיב העיקרי בהצלחת ההתאגדות.

· יהודה פז:
עלינו לבדוק אילו שטחים מתאימים לקואופרציה בארץ היום. להתרכז בתחום טכנולוגיות מידע, לבנות בסקטור שאין בו איגוד מקצועי. הולכים להפרטות במדינה ולא מעלים על הדעת למסור את העסק לעובדים. יש לבחון היכן הדבר אפשרי. לחנך את מנהלי העסקים לניהול עסק קואופרטיבי. לבנות מנהיגות נבחרת. לפתח מערכת חינוכית ולבוא בהצעות לתחומים שונים. הפרצוף הציבורי של הקואופ' אינו מזהיר ועלינו לעבוד על בניית תדמית חדשה.

· מולי דור:
מוכר לי היטב תהליך הקריסה של המערכת הקואופרטיבית. הנקודה המרכזית היתה העדר הון עצמי. בגלל חוסר האמון של תנועת העבודה ברעיון - הרעיון התמסמס. ההסתדרות העדיפה להשקיע במשכורות במקום להציל את ה"בנק של התנועה". חייבים לבנות מסגרת של שיתוף פעולה בין כל המערכות הקואופרטיביות הקיימות. המערכת הפוליטית היא בורה בנושא. לשופטי בג"ץ שדנו בפירוק קואופ' הריבוע הכחול להא היה מושג ירוק במה מדובר.

· אבנר ורד:
מבקש לקבל מיהודה רשימת החולשות והבעיות הכרוכות במבנה הקואופרטיבי, כדי שנלמד כיצד להתמודד אתן.

· נתן טל:
כשגדלנו בקיבוץ לא ידענו שאנחנו מדברים קואופרציה. עלינו להתרכז היום בבניית שותפויות של עצמאיים, לבדוק שותפויות חדשות, לא בהכרח טוטאליות כאלה שהיו לנו בעבר. מתאים לנו לעסוק במערכות של חינוך וסיעוד. אנו נמצאים באשנב של הזדמנויות על רקע הקיבוץ המתחדש. שותפות היא רשת של אחריות - לא רק רשת ביטחון. עלינו לבחון שותפויות ברמות אחרות, גם ברמת התנועה. לאחר המפולת הפכו המערכות האזוריות להיות הגורם המשמעותי הדומיננטי לטיפול במגזרי הרווחה, החינוך האריזה וכיו"ב. דבר מורכב כזה לא יכול להתפתח באופן טבעי (כמו מערכת החינוך המשותף שצמחה מהילד הראשון), יש לסייע לכך.
תומך ברעיון להקים בית ספר לקואופרציה. לקיים סדנא להכנה ולגיבוש של פרוייקטים עתידיים.
השתתפו במפגש:
ח"כ מתן וילנאי, עו"ד אורי זליגמן (רשם האגודות השיתופיות), צביק'ה מזרחי (גליל ים/המכון לייעוץ ארגוני), רוני בוכמן (געש, איגוד התעשייה הקיבוצית), מנחם טופל (מפלסים/יד טבנקין), ד"ר יאיר לוי (המרכז הבינלאומי לחקר קהילות שיתופיות), ד"ר יהודה פז (כיסופים, הנהלת ארגון הקואופרציה הבינלאומי), יוסי ניסן (כיסופים), מירב מורן-ולטר (ארכיון יד טבנקין), שלמה ברגיל (רמות מנשה/יד טבנקין), ישראל רפפורט (גן-שמואל/אתר הקיבוצים), אלדד שלם (מעברות), דורון ליבר (מצר), נתן טל (שפיים/מזכ"ל התנועה הקיבוצית), אבנר ורד (כפר-הס/תנועת המושבים), נסים טל (מושב חמד), רו"ח יהודית קריסטל (כפר טרומן), עו"ד אביב וסרמן (מכללה אקדמית למשפטים), דודו קוכמן (מזכ"ל האיחוד החקלאי), אלדד יהלום (יועץ ארגוני), מיכי דרורי (געש/המח' המשפטית של התנועה הקיבוצית), יואב דרורי (געש), בני שילה (יגור), יוסי כורזים